כמה מוצרים של חומצה ארכידונית כבר נחקרו היטב: הפרוסטנואידים שנוצרו על ידי cyclooxygenases הם מתווכים מרכזיים של דלקת, חום וכאב. הסינתזה שלהם מעוכבת על ידי תרופות כגון חומצה אצטילסליצילית (אספירין). כמו כן, ההשפעות והמנגנונים של לויקוטריאנים, שנוצרים על ידי ליפוקסיגנאזים מחומצה ארכידונית ומשמשים מטרות לתרופות אסטמה, ידועות היטב.
עם זאת, פחות מובנת היטב היא קבוצה שלישית של שומנים – החומצות האפוקסאייקוסטרינואיות (EETs), המיוצרות מחומצה ארכידונית על ידי אפוקסיגנזות ציטוכרום P450. זה ידוע כבר כמעט 40 שנה ש-EETs יכולים לגרום למגוון של השפעות ביולוגיות מועילות: הם מורידים את לחץ הדם, יש להם תכונות אנטי דלקתיות, והם מגנים על עצבים. אולם גם לאחר עשרות שנים של מחקר אינטנסיבי, המסלולים המולקולריים דרכם מתווכים השפעות אלו נותרו לא ברורים. כתוצאה מכך, לא ידועים כיום יעדים תרופתיים שיכולים לשמש כדי לחקות את הפוטנציאל הטיפולי של EETs.
פרויקט מחקר חדש הממומן על ידי קרן המחקר הגרמנית (DFG) במסגרת תוכנית Koselleck שלה – בהובלת פרופ' יוגן פרושק ופרופ' סטפן אופרמן – נועד לשפוך אור על שאלה זו באמצעות גישות ניסויות חדשות. עדויות מצביעות על כך שיכולים להיות מעורבים קולטנים של קרום התא, שיכולים להיות מופעלים ישירות על ידי EETs או לאחר שילובם בשמנים של הממברנה. הפרויקט, שכותרתו "זיהוי מטרות ממברנה למינים שומנים המכילים EETs (ELS)", יחפש באופן שיטתי חלבונים טרנסממברניים הנקשרים ל-EET ומתווכים את השפעתם. בנוסף, החוקרים יבחנו את ההשערה לפיה EETs פועלים לא כשומנים חופשיים אלא בצורה מורכבת יותר – כלומר לאחר שילוב בשומני ממברנה מורכבים יותר.
אנחנו יודעים שההשפעות האלה קיימות, אבל אנחנו עדיין לא מבינים איך הן נוצרות. אבל כדי לפתח סוג חדש לגמרי של תרופות, אנו זקוקים בדחיפות לידע הבסיסי הזה".
פרופ' יוגן פרושק
דגש מיוחד יהיה בתאי האנדותל – מבנים של מערכת כלי הדם – ובכך על מחלות של מערכת הלב וכלי הדם.
הפרויקט מפגיש שתי קבוצות מחקר בעלות מומחיות משלימה: קבוצתו של פרופ' פרושק במכון לכימיה פרמצבטית, המתמחה בכימיה תרופתית וסינתזה של כלים תרופתיים, וקבוצתו של פרופ' אופרמן במכון לרפואה מולקולרית, העושה שימוש בשיטות פרמקולוגיות קלאסיות ומולקולריות הן במבחנה והן ב-in vivo. פרופ' אופרמנס הוא גם מנהל מכון מקס פלנק לחקר הלב והריאות בבאד נאהיים.
המחקר מחולק לארבעה תת-פרויקטים, ומשלב גישות כימיות, פרמקולוגיות ופרוטאומיות – האחרונה מקיפה את מכלול החלבונים הקיימים בתא. עם הרעיון החדשני הזה, החוקרים מקווים לחשוף את המנגנונים המולקולריים שדרכם EETs מפעילים את ההשפעות הביולוגיות שלהם. סך של 1.25 מיליון אירו זמין לעבודה זו עד 2030.
תוכנית Koselleck, שהוקמה ב-2008, נקראת על שמו של ריינהרט קוסלק (1923-2006), אחד ההיסטוריונים החשובים בגרמניה במאה ה-20 ומייסד שותף של ההיסטוריה החברתית המודרנית. פרויקטים של Koselleck מוענקים ל"חוקרים המובחנים בהישגים מדעיים יוצאי דופן". המימון שמור לגישות מחקר חדשניות במיוחד ובעלות סיכון גבוה.
הפרויקט של Eugen Proschak וסטפן Offermanns מדגים קריטריונים אלה בצורה יוצאת דופן: עד כה, כל הניסיונות להבהיר את מנגנון הפעולה של EETs נכשלו. אם המאמץ הזה יצליח, התובנות שיתקבלו עשויות להיות פורצות דרך – לא מעט לפיתוח פוטנציאלי של סוגים חדשים לגמרי של תרופות המחקות באופן ספציפי את ההשפעות המיטיבות של EETs.
