ככל שמספר ההישרדות מסרטן עולה, אנשים רבים החיים עם או מעבר לסרטן מתמודדים עם אתגרים פיזיים ורגשיים מתמשכים – במיוחד חרדה ודיכאון, המשפיעים על כ-30% מאוכלוסיה זו. מצוקה רגשית היא לעתים קרובות לא מדוברת, מה שמוביל לפחד, ייאוש וירידה באיכות החיים.
מחקר הולך וגדל מדגיש את החוסן – היכולת להתאושש ממצוקות – הוא גורם מפתח בסיוע לאנשים להתמודד עם מצוקה ולשפר את הרווחה. זה מדגיש את הצורך הדחוף של ספקי שירותי בריאות לאמץ גישה של אדם שלם שתומכת לא רק בגוף, אלא גם בצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים של אנשים עם סרטן.
בעוד חודש המודעות לסרטן השד מדגיש את החשיבות של הישרדות, חוקרים מאוניברסיטת פלורידה אטלנטיק, Christine E. Lynn College of Nursing השלימו את סקירת ההיקף הראשונה המתמקדת בשיטות טיפול-ריפוי (CHMs) שנועדו להגביר את החוסן ולהפחית מצוקה רגשית כמו דיכאון וחרדה אצל אנשים עם סרטן.
תוצאות, שפורסמו בכתב העת Nursing Reports, עוזרות להעביר את תשומת הלב מטיפול לריפוי על ידי בחינת כיצד CHMs כגון מיינדפולנס, תמיכת עמיתים וטיפולים אקספרסיביים יכולים להפחית מצוקה רגשית ולבנות חוסן אצל אנשים עם סרטן. יש לציין שרוב המחקרים הכלולים בסקירה זו התמקדו בשורדות סרטן השד, והדגישו את הצורך הדחוף לטפל ברווחתם הרגשית והרוחנית זמן רב לאחר סיום הטיפול.
"הממצאים שלנו מדגישים משהו שלעתים קרובות מדי מתעלמים ממנו בטיפול בניצולים: הריפוי לא מסתיים כאשר הטיפול מסתיים", אמרה Judyta Kociolek, מחברת מקבילה ומנהלת היחידה למחקר קליני של FAU, ואחות אונקולוגית לפני תחילת קריירה במחקר. "מה שהמטופלים צריכים לרוב זה להיראות, לשמוע ולהתייחס אליהם כבני אדם שלמים, כך שהם יכולים להרגיש מועצמים במסע ההחלמה והסרטן שלהם. פרקטיקות המבוססות על אכפתיות אלו עוזרות להם להחזיר את תחושת העצמי הזו".
מונעת על ידי תיאוריית האכפתיות של ווטסון, הסקירה ניתחה 16 מחקרים גלובליים – כולל מחקרים מבוקרים אקראיים וסקירות שיטתיות – על CHMs שנמסרו בבתי חולים, במרפאות חוץ ובבית. ההתערבויות היו שונות מאוד, מתכניות המבוססות על מיינדפולנס ודיונים קבוצתיים טיפוליים ועד לכתיבה אקספרסיבית ופסיכו-חינוך.
המשותף לגישות המגוונות הללו היו אלמנטים אנושיים עמוקים: ביטוי רגשי משותף, הקשבה אמפתית וסביבה מרפאת. CHMs יצרו מרחבים בטוחים ושקטים שבהם אנשים יכולים לעבד פחד, אבל, תקווה ושינוי – ביחד או בעצמם.
סוג זה של סביבה מרפאה אינו נוגע רק לשקט ושלווה – זה סוג של אכפתיות בפעולה. כאשר אתה מפחית רעש, יוצר פרטיות ומזמין רוגע, אתה מאפשר לאנשים לנשום, להרהר ולהתחיל לתקן רגשית. המסגרת עצמה הופכת לחלק מהטיפול".
ריטה גנגו, Ph.D., מחברת שותפה ופרופסור עוזר, מכללת האחיות כריסטין א. לין
הסקירה מצאה שהתערבויות מבוססות קבוצה היו חזקות במיוחד. בין אם באופן אישי או מקוון, המפגשים הללו יצרו מרחבים תומכים שבהם ניצולים יכלו לשתף את סיפוריהם, להפחית את תחושות הבידוד ולגלות כוח פנימי. CHMs רבים שיקפו עקרונות דומים לאלה בתהליכי Caritas של ווטסון – כגון נוכחות אותנטית, בניית אמון וטיפוח הוראה ממוקדת טיפול – קשר שציינו החוקרים.
תהליכי קאריטס של ווטסון הם קבוצה של עקרונות מנחים בסיעוד המדגישים את הטיפול באדם השלם – הנפש, הגוף והרוח. הם מתמקדים בחמלה, בקשר אנושי עמוק ובטיפול במטופלים בכבוד, אמפתיה וכבוד. תהליכים אלו מעודדים אחיות להיות נוכחות באופן מלא, לבנות יחסי אמון ולתמוך בריפוי מעבר לטיפול פיזי בלבד.
"שיטות טיפול-ריפוי המבוססות על חיבור אנושי מציעות משהו טרנספורמטיבי מאוד", אמרה לני צ'יאנג-הניסקו, Ph.D., מחברת שותפה ופרופסור חבר במכללת האחיות כריסטין א. לין. "באמצעות שותפויות אכפתיות, אנשים יכולים לגשת לתחושת עצמי עמוקה יותר, להרחיב את היכולת הרגשית שלהם ולהעיר את היכולת המולדת שלהם לרפא."
מספר מחקרים בסקירה שילבו טכניקות המבוססות על מיינדפולנס כמו הפחתת מתח על בסיס מיינדפולנס, חמלה עצמית מודעת וטיפול קשב ופרשנות, שעודדו אנשים להיות נוכחים, לנשום ולהכיר ברגשות חיוביים ושליליים כאחד ללא שיפוט. תוכניות אלו עזרו למשתתפים לטפח חוסן וחמלה עצמית, תוך הפחתת סימפטומים של חרדה ודיכאון.
חשוב לציין, CHMs נמסרו במגוון פורמטים – פנים אל פנים, באינטרנט או באמצעות גישה היברידית – מה שהופך אותם לנגישים וניתנים להתאמה על פני מסגרות טיפול שונות. חלקם היו קצרים, נמשכו 20 עד 30 דקות, בעוד שאחרים נמשכו על פני חודשים, מה שאיפשר שינוי עמוק יותר. הסקירה מצאה כי ל-CHMs לטווח קצר ולטווח ארוך היה ערך קליני, עם תוכניות ארוכות יותר המתואמות יותר עם הדגש של ווטסון על יחסי טיפול-ריפוי מתמשכים.
בעוד שהסקירה התמקדה בעיקר בחוסן ובמצוקה רגשית, מחקרים רבים דיווחו גם על שיפור באיכות החיים, חמלה עצמית, תסמינים גופניים כמו עייפות, נדודי שינה וכאב, ואפילו סמנים ביולוגיים הקשורים ללחץ. על ידי שילוב חוויות סובייקטיביות עם נתונים אובייקטיביים, CHMs סוללים את הדרך לקראת סיעוד מדויק המכבד את המדע והנפש כאחד.
"על ידי שילוב ניסיון אישי ותובנה ביולוגית, אנו יוצרים עתיד שבו הטיפול הוא אינדיבידואלי עמוק", אמר קוצ'ולק. "זהו חזון של סיעוד שהוא גם קפדני מבחינה מדעית וגם אנושי מאוד."
סקירה זו גם מזהה פערים והזדמנויות חשובות. המחקר על CHMs עדיין מוגבל עבור סוגי סרטן אחרים, כגון סרטן הערמונית או המעי הגס, והמימון לטיפולים משלימים נותר מחסום. החוקרים קוראים לבדיקות מורחבות, החזר גדול יותר, והכללת CHMs בטיפול סטנדרטי לשרידים.
