להבטחת תרופות חדשות למניעה וטיפול ב-HIV יש פוטנציאל לשנות את התגובה למחלה. אבל להביא את התרופות האלה למי שזקוק להן יהיה קריטי, אומרת ביאטריז גרינשטיין, נשיאת האגודה הבינלאומית לאיידס.
גרינשטיין הוא האמריקה הלטינית הראשונה שעומד בראש ה-IAS, שדוגלת מאז שנות ה-80 במדיניות HIV מבוססת מדע, נקייה מסטיגמה.
מובילה את המחקר במכון הלאומי למחלות זיהומיות אוונדרו צ'אגאס בריו דה ז'ניירו, לגרינסשטיין היסטוריה ארוכה כחלוצה בתחום ואומרת שתעדוף מדינות עניות יותר הוא המוקד המרכזי שלה.
היא דיברה עם SciDev.Net על טיפול באי-שוויון, מאבק בסטיגמה והפללה, ותמיכה באוכלוסיות מפתח כדי להבטיח תגובה איתנה ל-HIV שהיא באמת אוניברסלית.
איך הייתה כהונתך כנשיא IAS עד כה?
בכנות, זו הייתה הזדמנות מדהימה. אני לומד הרבה ומתמודד עם אזורים שונים ובעלי עניין ואזורים, מה שהיה מעשיר ומאתגר כאחד.
זו הפעם הראשונה שמישהו מהאזור שלי מגיע לתפקיד הזה. אז זה אומר הרבה עבורי כאישה מאמריקה הלטינית לקבל את ההזדמנות להיות נשיאת ה-IAS. וזה הרבה עבודה.
מהם סדרי העדיפויות שלך כנשיא IAS?
בהיותי מישהו מהדרום הגלובלי, העדיפות העיקרית שלי היא לשים את הדרום הגלובלי במרכז. יש לנו הרבה מה להגיד ואנחנו מאוד מגוונים. אני לא מומחה באפריקה, אבל נקודת המבט שלי נטועה בדרום הגלובלי. המטרה שלי היא להפוך אותנו לגלויים ולהביא את הצרכים שלנו למרכז השולחן לדיון. משמעות הדבר היא מתן עדיפות לגישה לטכנולוגיות חדשות (עבור מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית). מעל הכל, מדובר בטיפול בסטיגמה, אפליה והפללה.
באזורים השונים אנו מתמודדים עם אתגרים שונים בנושא זכויות אדם. עם התקדמות האידיאולוגיות הימניות במספר מדינות, האתגרים הללו גדלו באופן משמעותי. התמקדות נוספת היא באוכלוסיות מפתח — קבוצות שונות בהתאם לאזור — אבל המטרה היא לשים את האנשים הנסתרים האלה במרכז הדיון, כי אנחנו צריכים לעבוד בשבילם.
עם אילו אתגרים מתמודדים אזורים כמו אפריקה ואמריקה הלטינית סביב הגישה לתרופות HIV?
לאחרונה ראינו תוצאות מרשימות ממחקרי מטרה 1 ו-2, אשר העריכו את היעילות של (התרופה) lenacapavir למניעת HIV. במחקר Purpose 1, שנערך בקרב נשים צעירות באפריקה והוצג על ידי לינדה-גייל בקקר בכנס AIDS 2024 במינכן ביולי האחרון, ראינו תוצאות מרשימות: אין זיהומי HIV בקרב קבוצת הנשים המשתמשות ב-lenacapavir. מאז ראינו את התוצאות ממטרה 2, שהוצגה לראשונה בלימה ב-5ה' כנס מחקר HIV למניעה, גם מראה תוצאות מרשימות מאוד.
Gilead (חברת התרופות האמריקאית שפיתחה את lenacapavir) מיצבה את עצמה לעבוד על הרישוי לגרסאות גנריות של התרופה. הם התקשרו עם שישה מפעלים שונים שייצרו את התרופות הגנריות, אבל יעברו שנים עד שיהיו לנו את המוצרים האלה. רישיון זה מכסה רק 120 מדינות, ומדינות באמריקה הלטינית, שתרמו באופן מסיבי למחקר עבור מטרה 2, אינן מההסכם.
גישה היא נושא מרכזי עבורנו ב-IAS. אנחנו באמת שואפים להביא את הנושא הזה לדיון עם בעלי עניין, עם עורכי דין, ולהשתמש בקול שלנו כדי לקדם גישה. זה צריך לחרוג הרבה מעבר לרישיון הזה שכבר נחתם.
יש לנו גם cabotegravir ארוכת טווח (תרופה המשמשת לטיפול ב-HIV/AIDS), ש… זמין כבר ארבע שנים. ייצור גנרי סוכם רק לפני שנתיים. ההסכם נחתם עם מאגר הפטנטים לתרופות, וכמובן, הגישה ל-cabotegravir מוגבלת מאוד.
חלה התקדמות משמעותית בטכנולוגיות מניעה וטיפול ב-HIV. (…) עם זאת, העבודה האמיתית מתחילה בהבטחת הטכנולוגיות הללו להגיע לאנשים שהכי זקוקים להן".
ביאטריז גרינשטיין, נשיאת החברה הבינלאומית לאיידס
כיצד נושאים אלו משפיעים באופן ספציפי על אוכלוסיות מפתח?
באמריקה הלטינית, אנו רואים עלייה בזיהומי HIV בקרב גברים צעירים המקיימים יחסי מין עם גברים וטרנסג'נדרים. קבוצות אלו מושפעות באופן לא פרופורציונלי, אך התערבויות כמו טיפול מונע לפני חשיפה (PrEP, תרופה שיכולה להפחית את הסיכון לחלות ב-HIV) אינן מתרחבות מהר מספיק. בעוד שמדינות כמו ברזיל התקדמו, מדינות רבות אחרות באזור מפגרות מאחור.
באופן דומה, באפריקה, אוכלוסיות מפתח מתמודדות עם אתגרים ייחודיים הקשורים להפללה ולסטיגמה. מחסומים אלו מובילים לשיעורים נמוכים יותר של דיכוי ויראלי בקרב קבוצות אלו בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. זה חיוני להתאים את ההתערבויות שלנו כדי לענות על הצרכים הספציפיים שלהם.
הפללה היא נקודה גדולה עבורנו, ואנחנו רוצים להביא את השיחה על זכויות אדם והפללה כנושא מרכזי עבורנו ב-IAS. הפללה של להט"בים באפריקה, הומופוביה וטרנספוביה באמריקה הלטינית הם נושאים מרכזיים.
מהן נקודות הדביקות המונעות התקדמות?
נושא מרכזי אחד הוא היעדר מערכות בריאות חזקות. מדינות רבות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית (LMICs) נאבקות לקלוט ולהגדיל טכנולוגיות חדשות. גם סטיגמה ואפליה – הן בתוך מערכות הבריאות והן בחברה – ממלאות תפקיד משמעותי. נדרשות רפורמות משפטיות כדי לטפל בהפללה, אך המימון ליוזמות כאלה לרוב אינו מספק.
מה לגבי אפשרויות הטיפול במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית?
אנחנו צריכים גם להתקדם בכל הקשור לטיפול. לאנשים יש בעיות בנוגע לשימוש ב-PrEP דרך הפה ולאנשים רבים יש גם בעיות בשמירה על ההקפדה על טיפול אנטי-רטרו-ויראלי. כעת אנו רואים פער בין המדינות העשירות יותר לבינינו, ה-LMICs, ביחס לסוג הטיפול האנטי-רטרו-ויראלי הזמין. בהנחיות של כמעט כל המדינות העשירות יש לך תרופות אנטי-רטרו-ויראליות ארוכות טווח כאופציה חשובה והיא לגמרי מחוץ לכל הנחיה שמשרתת LMICs.
אני מאמין שאנחנו מתקדמים לאט מהנדרש, אבל אנחנו זזים. בשלב זה… עלינו להישאר מאוחדים מתמיד כדי שנוכל להבטיח שלא נאבד את הזכויות שכבר הושגו. ולהבטיח שיש לנו מספיק מימון גם כן.
שמירה על HIV, המימון של תגובת HIV, כנושא מרכזי עבורנו, היא קריטית בנקודה זו שבה עלינו לדון בחידוש הקרן העולמית (להילחם באיידס, שחפת ומלריה). אז אנחנו צריכים להיות ביחד, לאחד את הקולות שלנו כדי שנוכל לשמור על תגובת האיידס במרכז.
כמה חיובי אתה מרגיש לגבי ההתקדמות בהתמודדות עם HIV?
בעוד שההתקדמות איטית יותר ממה שהיינו רוצים, חלה התקדמות משמעותית בטכנולוגיות מניעה וטיפול ב-HIV. חידושים כמו lenacapavir ו-cabotegravir ארוכי טווח הם בעלי פוטנציאל לשנות את הטיפול ב-HIV – אם יהפכו נגישים. עם זאת, העבודה האמיתית מתחילה בהבטחת הטכנולוגיות הללו להגיע לאנשים שהכי זקוקים להן.
