נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח גם מחלות לב וכלי דם וגם מחלת אלצהיימר מאשר גברים. מחלות לב וכלי דם קשורות לעלייה בסבירות למחלת אלצהיימר, במיוחד בקרב נשים. מחקר חדש בדק האם גיל מוקדם יותר בגיל המעבר משפיע על הקשר בין תפקוד הלב ובריאות המוח. תוצאות המחקר יוצגו במפגש השנתי 2025 של The Menopause Society באורלנדו 21-25 באוקטובר.
תפקוד לב מופחת יכול להשפיע על בריאות המוח על ידי הגבלת האספקה החיונית של חמצן וחומרי מזון למוח. זרימת דם מופחתת זו עלולה לפגוע ברקמת המוח, לתרום לשבץ שקט ולהגביר את הסיכון לדמנציה, מה שמדגיש את הקשר הקריטי בין בריאות הלב והמוח. גיל מוקדם יותר בגיל המעבר משפיע לרעה גם על בריאות המוח. נתונים מצטברים מצביעים על כך שגיל המעבר מוקדם יותר קשור לסיכון גבוה יותר לירידה קוגניטיבית ולדמנציה של אלצהיימר בשלב מאוחר יותר בחיים.
למרות שהקשרים הללו מבוססים היטב, מעט ידוע על ההשפעה המשולבת של גיל מוקדם בגיל המעבר ותפקוד לב מופחת על תוצאות המוח והקוגניטיביות. כדי להתמודד עם זה, מחקר חדש שכלל יותר מ-500 משתתפים חקר האם גיל מוקדם יותר בגיל המעבר משפיע על הקשר בין תפקוד הלב לבין תוצאות מוחיות וקוגניטיביות, כולל נפח החומר האפור, עומס יתר החומר הלבן וביצועים במבחנים קוגניטיביים.
תפקוד הלב הוערך באמצעות חלק פליטת חדר שמאל במנוחה שנמדד ב-MRI לבבי. נעשה שימוש ב-MRI במוח כדי לכמת את נפח החומר האפור ואת עומס יתר החומר הלבן. הקוגניציה הוערכה באמצעות מבחנים נוירופסיכולוגיים סטנדרטיים. התוצאות הותאמו לגיל, מוצא אתני, שנות השכלה, טיפול הורמונלי, סיבת גיל המעבר (ספונטני לעומת ניתוח), רקמת שומן קרביים, לחץ דם סיסטולי, אינדקס לב ונפח תוך גולגולתי.
החוקרים מצאו כי גיל המעבר מוקדם יותר ותפקוד לב מופחת עשויים להשפיע לרעה על בריאות המוח. תוצאות מפורטות יותר יידונו במפגש השנתי 2025 של האגודה למנופאוזה כחלק מהמצגת המופשטת שכותרתה "ההשפעה המשולבת של גיל המעבר ותפקוד הלב על בריאות המוח".
"אנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף כיצד גיל המעבר, ובמיוחד גיל המעבר מוקדם יותר, משפיע על הזדקנות המוח. על ידי בחינת ההצטלבות של בריאות הלב והמוח, היינו להוטים לשפוך אור על תחום המחקר החשוב הזה, אך לעתים קרובות התעלמו ממנו", אומר טאלין ספלינטר, מחבר ראשי מאוניברסיטת טורונטו ומכון המחקר סאניברוק שהוא זרוע המחקר וההוראה של בית החולים סאניברוק.
ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של שילוב גורמים ספציפיים למין, כגון גיל בגיל המעבר, במחקר על סיכון לדמנציה והסברה של אסטרטגיות מניעה והתערבות ממוקדות".
ד"ר סטפני פאוביון, מנהלת רפואית, האגודה למנופאוזה
