Search
ניהול מיגרנות ותסמיני גיל המעבר כדי להפחית סיכונים קרדיווסקולריים בנשים בגיל העמידה

גיל המעבר מוקדם יותר בשילוב עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה הקשור לבעיות קוגניטיביות מאוחר יותר

גיל המעבר מוקדם יותר בשילוב עם סיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם קשורים לסיכון מוגבר לבעיות חשיבה וזיכרון מאוחר יותר, על פי מחקר חדש שפורסם בגיליון המקוון של 3 באפריל 2024 של נוירולוגיה®, כתב העת הרפואי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה. במחקר זה, גיל המעבר המוקדם יותר מוגדר כמתרחש לפני גיל 49.

ככל שאדם מתבגר, כלי דם, כולל אלה במוח, עלולים להינזק על ידי גורמי סיכון קרדיווסקולריים הניתנים לשליטה כגון לחץ דם גבוה, סוכרת ועישון. גורמי סיכון אלו לא רק מגבירים את הסיכון של אדם למחלות לב וכלי דם, הם מגבירים את הסיכון לדמנציה.

בעוד שגורמי סיכון קרדיווסקולריים ידועים כמגבירים את הסיכון של אדם לדמנציה, מה שפחות ידוע הוא מדוע לנשים יש סיכון גבוה יותר למחלת אלצהיימר מאשר לגברים. בדקנו אם השינוי ההורמונלי של גיל המעבר, במיוחד העיתוי של גיל המעבר, עשוי לשחק תפקיד בסיכון המוגבר הזה. מצאנו שלעבור את השינוי ההורמונלי הזה מוקדם יותר בחיים, תוך כדי גורמי סיכון קרדיווסקולריים, יש קשר לבעיות קוגניטיביות גדולות יותר בהשוואה לגברים בני אותו גיל".

ג'ניפר רבין, דוקטורט, מחברת המחקר של אוניברסיטת טורונטו, קנדה

במחקר השתתפו 8,360 משתתפות ו-8,360 משתתפים תואמים לגיל שנרשמו למחקר האורך הקנדי על ההזדקנות. למשתתפים היה גיל ממוצע בגיל המעבר של 50. לכל המשתתפים היה גיל ממוצע של 65 בתחילת המחקר והיו במעקב במשך שלוש שנים.

החוקרים חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות: אלו שחוו גיל המעבר מוקדם יותר בין הגילאים 35 ל-48; גיל המעבר הממוצע בין הגילאים 49 עד 52; ומאוחר יותר גיל המעבר בין הגילאים 53 ל-65. החוקרים בדקו גם האם הם השתמשו בטיפול הורמונלי המכיל אסטרוגנים.

עבור כל המשתתפים, החוקרים סקרו שישה גורמי סיכון קרדיווסקולריים: כולסטרול LDL גבוה, סוכרת, השמנת יתר, עישון, לחץ דם גבוה, וכן מרשמים לתרופות להורדת לחץ דם.

המשתתפים עברו סדרה של מבחני חשיבה וזיכרון בתחילת המחקר ובסיומו. החוקרים חישבו ציונים קוגניטיביים עבור כל אדם.

לאחר מכן בחנו החוקרים את הקשרים של סיכון קרדיווסקולרי עם ציונים קוגניטיביים בקרב משתתפות בשלוש הקבוצות והשוו אותם לאותו קשר בגברים.

לאחר התאמה לגורמים כמו גיל והשכלה, החוקרים מצאו כי משתתפות עם גיל המעבר מוקדם יותר וסיכון קרדיווסקולרי גבוה יותר היו עם ציונים קוגניטיביים נמוכים יותר שלוש שנים לאחר מכן. עבור כל עלייה אחת בסטיית תקן בציון הסיכון הקרדיווסקולרי, משתתפות עם גיל המעבר מוקדם יותר הראו סטיית תקן של 0.044 ירידה בציונים הקוגניטיביים, בהשוואה לגברים משתתפים באותה קבוצת גיל שהראו ירידה של 0.035 סטיית תקן בציונים הקוגניטיביים.

החוקרים לא מצאו קשר דומה עבור משתתפות עם גיל המעבר ממוצע או מאוחר יותר. טיפול הורמונלי לא השפיע על התוצאות.

"המחקר שלנו מצביע על כך שגיל המעבר מוקדם יותר עלול להחמיר את ההשפעות של סיכון קרדיווסקולרי גבוה על ירידה קוגניטיבית", אמר רבין. "מכיוון שהמחקר שלנו עקב אחרי משתתפים במשך שלוש שנים בלבד, יש צורך במחקר נוסף על פני תקופות זמן ארוכות יותר. הממצאים שלנו מדגישים שיש לקחת בחשבון את הגיל בגיל המעבר וכן את הסיכון הקרדיו-וסקולרי בעת פיתוח אסטרטגיות מניעה לירידה קוגניטיבית".

מגבלה של המחקר הייתה שגיל גיל המעבר דווח בעצמו, וייתכן שהמשתתפים לא זכרו את הגיל הזה במדויק. מגבלה נוספת הייתה שהחוקרים לא כללו משתתפים שדיווחו על כריתת רחם מאחר שגיל ההליך לא היה זמין. בנוסף, לא היו נתונים זמינים לגבי האם למשתתפים הסרה כירורגית של אחת השחלות או של שתיהן.

דילוג לתוכן