- חוקרים מדווחים ששינויים הורמונליים הקשורים לגיל המעבר וטיפול הורמונלי חלופי עשויים להגביר את הסיכון לפתח דלקת מפרקים שגרונית.
- נשים שיש להן יותר מארבעה ילדים עלולות להיות גם בסיכון גבוה יותר לפתח את המצב הכואב.
- חוקרים מציינים שלנשים יש סיכוי גבוה פי שניים עד שלושה לפתח דלקת מפרקים שגרונית, מה שיכול להסביר מדוע אסטרוגן עשוי להיות מעורב בהעלאת הסיכון.
לידת ארבעה ילדים או יותר, התפתחות של גיל המעבר מוקדם וקבלת טיפול הורמונלי חלופי הם כמה גורמים שעשויים לתרום להתפתחות של דלקת מפרקים שגרונית אצל נשים מבוגרות.
כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת RMD פתוח.
החוקרים אספו נתונים מ-223,526 נשים שהיו משתתפות ביובנק בבריטניה. המדענים בדקו מידע על גורמים הורמונליים ורבייה הקשורים לדלקת מפרקים שגרונית.
הם דיווחו שמספר גורמים הגבירו את הסיכון לפתח דלקת מפרקים שגרונית, אם כי בדרגות שונות.
המדענים עקבו אחר הנשים במשך כ-12 שנים בממוצע. במהלך תקופה זו, 3,313 (1.5%) פיתחו דלקת מפרקים שגרונית.
באופן ספציפי, המדענים מצאו את התוצאות הבאות:
הריון ומספר הילדים
לא היה הבדל משמעותי בין נשים שהיו בהריון לאלו שלא.
עם זאת, חוקרים אמרו שיש קשר בין מספר הילדים לסיכון לדלקת מפרקים שגרונית.
המדענים דיווחו שנשים שילדו ארבעה ילדים או יותר היו בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה.
גיל במחזור הראשון
החוקרים השתמשו ב-13 כגיל הייחוס של התקופה הראשונה.
הם מצאו שלנשים שהיו בנות 12 ומטה או יותר מ-14 היו בסיכון גבוה יותר לפתח דלקת מפרקים שגרונית.
עם זאת, לאלה מעל גיל 14 היה סיכון משמעותי יותר מאלה שהיו צעירים מגיל 12.
גורמי סיכון הקשורים לגיל המעבר
החוקרים דיווחו שלנשים שהיו מבוגרות יותר והיו להן שנות פוריות ארוכות יותר יש סיכון גבוה יותר לפתח דלקת מפרקים שגרונית.
גם נשים לאחר גיל המעבר היו בסיכון גבוה יותר.
מספר השנים בין המחזור הראשון למנופאוזה הם שנות רבייה. נשים שעברו פחות מ-33 שנים בין שני השלבים היו בסיכון גבוה יותר לדלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים מצאו גם שנשים שעברו כריתת רחם או כריתת שחלות היו בסיכון גבוה יותר.
שימוש בהורמונים אקסוגניים
המדענים לא מצאו קשר ישיר בין אמצעי מניעה דרך הפה ודלקת מפרקים שגרונית.
עם זאת, הם דיווחו על קשר בין משך הזמן שהנשים נטלו את אמצעי המניעה לעומת אלו שמעולם לא השתמשו בהם.
