ח”י הערות על גיוס נשים. הרב שמואל דוד, רבה של עפולה וחבר ארגון רבני בית הלל יצא במכתב פומבי הקורא לנשים לשרת את המדינה בצבא או בשירות לאומי.  

1. למלחמת מצוה יוצא חתן מחדרו וכלה מחופתה. האם הכלה יוצאת רק משום שהחתן יוצא, או שהיא יוצאת כי כשם שחובה על החתן להילחם, כך חובת הכלה לסייע ללחימה? נראה כי חובת הכלה ברורה, לצאת לשרות העם במלחמת מצוה, להיות תומכת לחימה, כי כדי לקפל מצנחים בעת מלחמה או כדי לזהות אויב במכשירי ניווט מודרניים יש להתאמן ולתרגל.

2. חובה זו ניתנת להמרה על ידי שרות לאומי, אך אין בה כדי לאסור את השרות הצבאי.

3. יש גם חובה אזרחית, שהיא גם חובה דתית שכל אשה שמגיעה לגיל גיוס תקדיש שנתיים לשרות העם.

4. נשים אינן צריכות להיות לוחמות. זה לא מתאים לאופיין ולמגבלות הביולוגיות שלהן, ולא טוב לצה”ל.

5. אין אנחנו ממליצים לנשים לשרת בצה”ל ואיננו מעודדים שרות נשים בצה”ל באף יחידה. אולם נתמוך בבנות שרוצות בכך ומתאימות לזה. ובפרט כאשר הן מתגייסות כקבוצה של נשים דתיות.

6. החוששים מירידה רוחנית לבנות – אוסרים גיוס נשים לצה”ל.

7. אולם אין זה נכון, ואסור לומר כי רוב הבנות מתדרדרות מבחינה רוחנית בצבא.

8. יש ירידה רוחנית אצל תלמידינו מכל מגוון הישיבות והאולפנות בעת שהם עוזבים את חממת הבית ובית המדרש. והוא קיים גם בעת הלימודים הגבוהים במכללות ובאוניברסיטאות.

9. על כן השאלה אינה הלכתית כוללת, אלא חינוכית.

10. תלמידי חכמים רבים אינם מכלילים את החשש על כלל תלמידותינו, וטוענים כי מחנך הכיתה המכיר את הבנות ואת משפחותיהן יכול להמליץ באופן פרטני לכל בת את אשר מתאים לה.

11. יש בנות יחידות שחובה לומר להן כי אסור להן לשרת בצבא או אף בשרות לאומי. – יש בנות שצריך לומר להן כי עליהן לשרת בשרות לאומי ולא בשרות צבאי. (גם בשרות הלאומי יש מקומות שנמליץ לבנות שלא לשרת בהן) – ויש בנות שברור למחנך כי הן יתרמו רבות, והשרות לא יזיק להן במאומה, ואותן נברך אם ישרתו בצה”ל.

12. אי אפשר לנפנף בהחלטות הרבנות הראשית מהשנים הראשונות של קום המדינה, ולטעון שדי בכך שהם אסרו, ואנו מחויבים לפסקים שלהם. זה אינו נכון. יחס הצבא שונה, וחינוך הבנות שלנו שונה. המציאות עברה שינוי, וכל תקופה יש לבחון ולהחליט מחדש.

13. המציאות הוכיחה כי בדרך כלל המטען שאנו נותנים לנוער הדתי לאומי עד כתה יב אינו מספיק. רבים מהבנים הפנימו זאת מזה זמן, ורבים מהם דוחים את שרותם ולומדים לפני כן בישיבה גבוהה, בישיבת הסדר, או במכינה קדם צבאית. יש לצאת בקריאה גם לבנות, נא דחו את השרות בשנה, ולכו ללמוד תורה שנה אחת במדרשה.

14. חלק מהנהירה של הבנות לצבא, כולל מהאולפנות התורניות, נובע מהתמרדות של גיל העשרה. לאחר שנת מדרשה, הבת תהיה בוגרת יותר, אחראית יותר, פחות מתמרדת, והשיקולים שלה יהיו ראויים יותר. ואם היא תחליט לשרת בצבא בברכת מחנכיה, הסיכויים שהשרות יהיה ראוי ויביא ברכה – יהיו גדולים יותר.

15. במקביל, על ראשי החמ”ד, ראשי המדרשות ורבני הציונות הדתית לשבת עם ראשי אכ”א ולקבוע את המסלולים המומלצים לנשים הדתיות. יש להפנותן בעיקר למקומות בהן ניתן לשרת בקבוצות, כמו במסגרת ההסדר, עם ביקורים מובנים ומסודרים של רבני המדרשות (כפי שנעשה כבר עתה בכמה מהמדרשות בהצלחה רבה).

16. אם הציבור הדתי חרדי בעבר לא היה נלחם בציונות, אלא שותף לה ועולה לארץ בהמוניו – המדינה היום היתה נראית אחרת, וצה”ל היה נראה אחרת. כל ההתנהלות היתה הרבה יותר על פי גדרי ההלכה.

17. כך גם במגזרים רבים אחרים. ככל שיהיו יותר רופאים יראי שמים בבתי חולים, כך בתי החולים יפעלו נכון יותר על פי ההלכה. – ככל שיהיו יותר כבאים דתיים כך שרותי הכבאות יפעלו יותר על פי ההלכה. – ככל שיהיו יותר חובשים ופרמדיקים דתיים, כך במד”א יקפידו יותר על כללי ההלכה.

18. ככל שבצה”ל יהיו יותר בנישי”ם ויותר בנות דתיות כך יהיה להם הרבה יותר קל לשרת, כי צה”ל יהיה יותר נאמן לדרך ההלכה.

כיום יש הרבה יותר מפקדים יראי שמים בצה”ל בכל הדרגות, ואין ספק שבכל מקום שבו מפקדים דתיים גדרי ההלכה נשמרים טוב יותר.

נספח – דעת הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל, כפי שתלמידו המובהק, הרב שלמה אבינר מצטט:

“מלחמת מצוה היא אחת מתריג מצוות אשר כולם חייבים בה “אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה” כלשון המשנה. גם נשים שייכות למלחמת מצוה כפי שהעיר על כך בספר מנחת חינוך… מצבנו עכשיו מוגדר כמלחמת מצוה, הן לדעת הרמב”ן בהיותה מלחמת כיבוש הארץ, הן לדעת הרמב”ם בהיותה ‘עזרת ישראל מיד צר’ הנמשכת מציווי התורה ‘לא תעמוד על דם רעך’. אמנם ‘איש דרכו לכבוש, ואין אשה דרכה לכבוש’ לכן הרדב”ז מרכך את דברי הרמב”ם ואומר כי ‘אפשר שבמלחמת מצוה הנשים היו מספקות מים ומזון לבעליהן’ (היינו תומכות לחימה). אבל חידושו לא מוזכר לא במשנה ולא בגמרא ולא ברמב”ם שהעתיק את המשנה כלשונה. ברור שכוונת הרמב”ם לכל תפקידי הלחימה.

שאלה: האם אין זה סותר את הכלל שאין אשה דרכה לכבוש?

תשובה: כנראה שזה לא נאמר במלחמת מצוה וחובה”.

דברים ברורים כאלה לא נשמעו במחננו מזה זמן רב. ראויים הם שישמעו מחדש.