גורמי סיכון גנטיים חדשים לדיכאון זוהו בכל האוכלוסיות הגדולות בעולם לראשונה, המאפשרים למדענים לחזות את הסיכון לדיכאון ללא קשר למוצא אתני.
המחקר הגנטי הגדול והמגוון ביותר בעולם של דיכאון חמור חשף כמעט 300 קשרים גנטיים שלא ידועים בעבר למצב, אומרים מומחים.
100 מהווריאציות הגנטיות שהתגלו לאחרונה – הבדלים קטנים ברצף ה-DNA המרכיב את הגן – זוהו עקב הכללת אנשים ממוצא אפריקאי, מזרח אסיה, היספני ודרום אסיה, כך מצא המחקר.
מחקרים קודמים על הגנטיקה של דיכאון התמקדו בעיקר באוכלוסיות לבנות שמקורן באנשים שחיים באירופה. תרפיות שפותחו באמצעות גישות גנטיות עשויות אם כן לא להיות יעילות באתניות אחרות, מה שמרחיב את אי השוויון הבריאותי הקיים.
לכל וריאנט גנטי בודד יש השפעה קטנה מאוד על הסיכון הכולל לפתח דיכאון. אם לאדם יש גרסאות מרובות, ההשפעות הקטנות הללו יכולות להצטבר, ולהגדיל את הסיכון שלהן.
צוות המחקר הצליח לחזות בצורה מדויקת יותר את הסיכון של אדם לדיכאון על ידי התחשבות בגרסאות החדשות שזוהו.
צוות המדענים הבינלאומי, בראשות אוניברסיטת אדינבורו וקינגס קולג' בלונדון, בחן נתונים גנטיים אנונימיים של יותר מחמישה מיליון אנשים ב-29 מדינות ברחבי העולם. אחד מכל ארבעה פרטים שנכללו במחקר היה ממוצא לא-אירופי.
חוקרים זיהו בסך הכל 700 וריאציות בקוד הגנטי של אנשים הקשורים להתפתחות של דיכאון, שכמעט מחציתם מעולם לא נקשרו למצב קודם לכן, מה שמצביע על 308 גנים ספציפיים.
הווריאציות הגנטיות שזוהו נקשרו לנוירונים – סוג של תא מוח – על פני מספר אזורי מוח, כולל אזורים השולטים ברגשות.
הממצאים מציעים תובנה חדשה לגבי השפעת הדיכאון על המוח ומציגים יעדים חדשים אפשריים לטיפול, אומרים מומחים.
צוות המחקר מדגיש את התרופות הקיימות Pregabalin ו-modafinil – המשמשות לטיפול בכאב כרוני ובנרקולפסיה במצב שינה, בהתאמה – שיכולות להיות ניתנות לשימוש חוזר לטיפול בדיכאון, בהתבסס על ממצאי המחקר.
עם זאת, הצוות מזהיר כי נדרשים מחקרים נוספים וניסויים קליניים כדי לחקור את הפוטנציאל של התרופות בחולים עם דיכאון.
המחקר, הממומן על ידי NIH, Wellcome והמכון הלאומי לחקר בריאות וטיפול מרכז המחקר הביו-רפואי של Maudsley, פורסם בכתב העת תָא: https://www.cell.com/cell/fulltext/S0092-8674(24)01415-6 (כתובת האתר תהפוך לפעילה לאחר הסרת האמברגו).
צוות המחקר מקונסורציום הגנומיקה הפסיכיאטרית כלל מדענים מכל היבשות, כולל מחקרים מדרום אפריקה, ברזיל, מקסיקו, ארה"ב, אוסטרליה, טייוואן וסין.
ישנם פערים עצומים בהבנה שלנו לגבי דיכאון קליני המגבילים הזדמנויות לשיפור התוצאות עבור אלה שנפגעו. מחקרים גדולים יותר ומייצגים יותר ברחבי העולם חיוניים כדי לספק את התובנות הדרושות לפיתוח טיפולים חדשים וטובים יותר, ולמנוע מחלות באלה בסיכון גבוה יותר לפתח את המצב."
פרופסור אנדרו מקינטוש, מוביל שותף במחקר, מהמרכז למדעי המוח הקליניים של אוניברסיטת אדינבורו
פרופסור קתרין לואיס, מובילת שיתוף במחקר, מהמכון לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה ומדעי המוח בקינגס קולג' בלונדון, אמרה: "דיכאון הוא הפרעה נפוצה מאוד ועדיין יש לנו הרבה מה ללמוד על היסודות הביולוגיים שלה. המחקר שלנו מזהה מאות וריאנטים גנטיים נוספים שמשחקים תפקיד בדיכאון ממצאים אלה מראים כי דיכאון הוא פוליגני ביותר ופותחים מסלולים במורד הזרם כדי לתרגם את הממצאים הללו לטיפול טוב יותר עבור אנשים עם דיכאון.
