השימוע הראשון שנערך במסגרת חקירה פדרלית על האופן שבו ממשל טראמפ ביקש להתמודד עם האנטישמיות בקמפוס הפך לעימות בין פקידים דמוקרטיים ורפובליקאים על האופן שבו נאכפים חוקי זכויות האזרח.
קרייג טריינור, שניהל חקירות זכויות אזרח במחלקת החינוך במשך רוב השנה שעברה, תיאר את קודמיו בממשל ביידן כמי שלא מסוגלים לעצור את מה שהוא כינה "הטרדה מתואמת ואלימות נגד סטודנטים יהודים", ואמר כי הגישה שלו הייתה "חד-משמעית, ערמומית ופתטית".
מאט נוסנצ'וק, שעבד באותה מחלקה תחת הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, הגן על עבודת הצוות שלו ואמר שהבית הלבן תחת טראמפ אינו עוסק יותר בסיוע לסטודנטים יהודים: "בשם המאבק באנטישמיות, הממשל הנוכחי בנה סוס טרויאני כדי לשחרר מתקפה חזיתית ואידאולוגית על ההשכלה הגבוהה".
ומונדייר ג'ונס, חבר קונגרס דמוקרטי לשעבר מניו יורק וחבר בהווה בוועדה האמריקאית לזכויות האזרח, שמנהלת את החקירה הפדרלית, האשים את פקידי טראמפ שהעידו בהפרת החוק הפדרלי בכך שסירבו למסור מסמכים שהוועדה ביקשה במסגרת החקירה שלה. "יש לך חובה סטטוטורית לציית", אמר ג'ונס.
הדיון שנמשך כל היום, שכלל גם ניתוחים דו-קרביים של חוק זכויות האזרח מאקדמאים ועדויות של סטודנטים יהודים במכללות, הוא חלק מהחקירה הפדרלית העצמאית הראשונה על האופן שבו הגיבה הממשלה להאשמות על אנטישמיות בקמפוסים בקולג'. לוועדה הדו-מפלגתית, שחבריה ממונים על ידי הקונגרס והנשיא, יש כיום רוב דמוקרטי ויו"ר דחוקים.
"כשהתחלנו את הפרויקט הזה חשבתי שאין סיכוי שזה יכול להיות משהו אחר מלבד דו-מפלגתי וללא צליפות ומפלגות לגבי מי שעשה עבודה טובה יותר", אמר ג'יי כריסטיאן אדמס, חבר הוועדה הרפובליקאי, בשלב מסוים. "אבוי, כמו כל דבר אחר כאן, החלום הזה מת."
הוועדה לזכויות האזרח אמרה שהיא מצפה לפרסם את הממצאים וההמלצות הפוטנציאליות שלה בסתיו, אם כי בשלב זה היא עשויה להיות במבוי סתום בין הממונים הדמוקרטים והרפובליקנים ולא מצליחה להגיע להסכמה. טראמפ ביקש ללא הצלחה להסיר את הכיסא הדמוקרטי שלו, רושל גרזה.
דעות דו-קרב של פעולות פדרליות
כמה מהעדים בדיון התמקדו בהפחתה של ממשל טראמפ ביכולתו של הממשל הפדרלי לחקור טענות על אנטישמיות באמצעות פיטורים המוניים, שגבו מחיר כבד במחלקות החינוך והמשפטים. מחלקת החינוך סגרה 7 מתוך 12 המשרדים האזוריים שלה ופיטרה כמחצית מהעובדים שהופקדו על אכיפת חוקי זכויות האזרח לפני שהחזירו רבים מהם לעבודה בינואר.
אליסה לארו, ותיקה בת 16 בחטיבת זכויות האזרח במשרד המשפטים שעזבה במרץ האחרון, אמרה לוועדה שנראה כי ממשל טראמפ מפר את החוק הפדרלי על ידי הקפאת מיליארדי דולרים במענקים לאוניברסיטאות שהואשמו בסובלנות אנטישמיות מבלי לעקוב אחר התהליך הקפדני הנדרש וכי בתי המשפט קבעו כי כמה מהחוקים אינם חוקיים.
"בכותרת XI יש תהליך מפורט להפסקת המימון הפדרלי", אמר לארו, בהתייחסו לסעיף בחוק זכויות האזרח שחל על רוב הטענות לאנטישמיות. "נראה שה-DOJ לא דבק בהליכים שנקבעו בכותרת XI או בתקנות הכותרת XI שלו."
אבל טריינור טען שממשל ביידן נתן לבירוקרטיה לשמש תירוץ לא לנקוט בפעולה מספקת נגד ה"המון" ו"המוני השנאה" שהוא תיאר כמי שמתאכזר לסטודנטים יהודים בקמפוס בעקבות מתקפת חמאס בישראל ב-7 באוקטובר ובעקבותיה מלחמת עזה.
"הנשיא, כאשר פעל למען להפוך את אמריקה לגדולה מחדש ב-2024, הבטיח לשים לזה סוף", אמר טריינור. "והוא עשה."
ממשל טראמפ הפך את התמודדות עם מה שהוא תיאר כאנטישמיות בשמאל הפוליטי, ובמיוחד בקמפוסים בקולג', לעדיפות עליונה. זה כלל יצירת כוח משימה מיוחד משלו שיטפל בכך והגעה להסדרים חסרי תקדים עם בתי ספר עילית הכוללים את קולומביה, בראון, קורנל ואוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס.
כמה סטודנטים יהודים זיכו את ממשל טראמפ על כך שהצית אש תחת הנהלות האוניברסיטאות שלדעתם נרתעו מלפגוע בפעילות הקמפוס שלדעתם יצרו סביבה אנטישמית בקמפוסים שלהם. אחרים תיארו את ההרגשה כמו פיונים פוליטיים.
שרה סילברמן, סטודנטית יהודייה ב' בהרווארד, אמרה לוועדה שמשרד המשפטים השתמש בסיפור של הסרת מזוזה ממשקוף דלתה כראיה בניסיונה להסיר מימון מחקר מהאוניברסיטה ולהפוך את תלמידיה לבלתי זכאים לקבל סיוע פיננסי פדרלי.
"איך הרס והכפשת מוסדות חינוך נלחמים באנטישמיות?" היא שאלה.
רוב יהודי אמריקה גם הביעו ספקנות כלפי גישתו של הבית הלבן. אף אחת מהטקטיקות העיקריות שלה – כולל ניסיון לגרש סטודנטים בינלאומיים שהתבטאו נגד ישראל במהלך מלחמת עזה – לא קיבלה אישור רוב בסקרים של הקהילה היהודית, אפילו שיהודים נותרו מודאגים מרמת האנטישמיות המקומית.
בתחילת הפאנל, כמה חוקרי משפט ופעילים הביעו דעות הפוכות בשאלה האם פעילות אנטי-ציונית חריפה יכולה ליצור סביבה עוינת לתלמידים יהודים שבתי ספר מחויבים על פי חוק למנוע.
בנג'מין אידלסון, מומחה למניעת אפליה בבית הספר למשפטים בהרווארד, טען כי לא ניתן להתייחס לאנטי-ציונות כאל צורה דה-פקטו של אנטישמיות מכיוון ש"אין דעות על ציונות או ישראל טבועות במוצאו של אף אחד".
אידלסון אמר שהוא אוהד לסטודנטים יהודים שחשו מנוכרים מהפגנות בקמפוס, אבל "לא כל מה שרע הוא הפרה של כותרת XI".
מארק גולדפדר, מנהל המרכז הלאומי להסברה יהודית פרו-ישראלית, נקט בכיוון ההפוך. הוא הביא סלע מהר ציון בירושלים כדי להדגים שהציונות קשורה לקשר היהודי של אבות אבות לישראל.
"הדרה של מישהו על סמך מאיפה אבותיו – או על סמך זהות שמקורה במקורו – היא לא רק שגויה, זו אפליה ממוצא לאומי וחוק זכויות האזרח אוסר זאת", אמר.
