Search
Study: Prevalence of impaired renal function among childless men as compared to fathers: a population-based studyImage Credit: BigBlueStudio / Shutterstock

גברים עקרים יותר סובלים מפגיעה בתפקוד הכליות, אומר מחקר

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת דוחות מדעיים, חוקרים חקרו את הקשר בין אי פוריות גבר ותפקוד כליות. הם השתמשו בקבוצה גדולה שכללה 11,602 משתתפים (5,494 גברים חשוכי ילדים ו-6,108 אבות). הם מצאו כי לגברים חשוכי ילדים יש סיכוי נמוך יותר לשיעור סינון גלומרולרי מוערך (< 60 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר) ולפרוטאינוריה בדיפסטיק ללא תלות בגיל, מצב סוציואקונומי או גורמי סיכון כלייתיים מסורתיים כגון יתר לחץ דם, סוכרת ותפקוד מטבולי.

ממצאים אלה תורמים ראיות חדשות לגוף הולך וגדל של ספרות המדגישה את תפקידה של פוריות הגבר בשינוי הסיכון או הפתולוגיה של מספר מחלות כרוניות שאינן מדבקות. תוצאות המחקר מצביעות על כך שגברים עם פוריות מופחתת עשויים לייצג אוכלוסייה הזקוקה להערכת תפקודי כליות שגרתית.

מחקר: שכיחות של תפקוד כליות לקוי בקרב גברים חשוכי ילדים בהשוואה לאבות: מחקר מבוסס אוכלוסיה. קרדיט תמונה: BigBlueStudio / Shutterstock

ההשפעות הלא-פוריות של אי פוריות גבר

אי פוריות קיימת כבר זמן רב בתרבויות ברחבי העולם, עם מסורות רבות ששוקלות את חוסר היכולת של אדם לשחזר סימן רע, קללה או עונש אלוהי. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שלמרות שעדיין לא התגלו סימנים חולים הקשורים לאי-פוריות אצל גברים, הסכנות של המצב עלולות להרחיק הרבה מעבר לרבייה בלבד או למערכת הרבייה. מחקרים קודמים זיהו גברים לא פוריים בסיכון מוגבר למחלות איסכמיות ולסוכרת.

חוסר ילדים אצל גברים, גורם נפוץ לעקרות הגבר הקשה הרבה יותר לבירור, נקשר עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים, כולל היפרליפידמיה, היפרגליקמיה ויתר לחץ דם, כאשר אנשים אלו נוטים הרבה יותר מגברים פוריים לצרוך תסמונת מטבולית מרשם. ותרופות ליתר לחץ דם. למרבה הצער, מחקר המרחיב את החקירות הללו להערכות כליות נותר חסר. מטרת המחקר הנוכחי היא להוסיף לעבודתם של אייזנברג וחב', עד כה את הפרסום היחיד שחקר את הקשר בין אי פוריות גברית ומחלת כליות.

לגבי המחקר

מטרת המחקר הנוכחי היא להעריך אם חוסר ילדים של גברים (כאן פרוקסי לאי-פוריות או תת-פוריות של גבר) קשור לתפקוד כליות לקוי (eGFR < 60 מ"ל/דקה/1.73 מ'2) או פרוטאינוריה בדיפסטיק. קבוצת מדגם המחקר נגזרה מ- Malmö Preventive Project (MPP), קבוצת מדגם ארוכת טווח, אורכית, מבוססת אוכלוסיה שהוקמה בשנות ה-70, עם מידע מפורט על רמות קריאטינין ותוצאות מדביק שתן החיוניות ממדידת קצב הסינון הגלומרולרי. (eGFR) ובדיקת דיפסטיק לאיתור חלבון בשתן. MPP גם מתעד ושומר על מעמד האבהות של המשתתפים, תוך עמידה בדרישות המחקר הנוכחי.

נתוני MMP חשפו 22,444 גברים בגילאי 25 עד 63 שנרשמו בין השנים 1974 ו-1994. איסוף הנתונים כלל רישומים סוציו-אקונומיים, דמוגרפיים, סגנון חיים והיסטוריה רפואית שהתקבלו מהמשתתפים באמצעות שאלון כללי. מבחנים ואפיונים ניסויים בוצעו באמצעות דגימות שתן שהוגשו על ידי משתתף ובדיקות גופניות שנרשמו על ידי המחבר. סטטיסטיקת סוכנות המס השוודית (STAS) סיפקה נתונים על מספר הילדים לכל משתתף בקו הבסיס, כאשר כל רשומה משויכת למספר זיהוי אישי ייחודי.

בדיקת הפיקרט האלקליין של Jaffe ונוסחת הקראטינין CKD-EPI (2021) שימשו כדי לכמת את הריכוזים של קריאטין בסרום ו-eGFR, בהתאמה. פרוטאינוריה נחקרה באמצעות בדיקת שתן חצי כמותית. לבסוף, שני מודלים של רגרסיה לוגיסטית שימשו כדי להבהיר כל קשר סטטיסטי (המבוטא כיחסי סיכויים גולמיים (ORs)) בין חוסר ילדים אצל גברים לבין eGFR ו/או פרוטאינוריה בדיפסטיק. המודל הראשון לקח בחשבון את מצבם הזוגי, הסוציו-אקונומי והתעסוקתי של גברים, בעוד שהשני מותאם לגורמי סיכון כליות שדווחו בעבר כמו גיל, מצב משפחתי, מצב עישון ומחלות נלוות הקשורות ל-CKD.

מחקר ממצאים ומסקנות

"במחקר מבוסס אוכלוסיה זה מצאנו שגברים חשוכי ילדים, בהשוואה לאבות, נוטים יותר להראות סימנים של מחלת כליות כמו ירידה ב-eGFR ופרוטאינוריה בדיפסטיק. הסבירות לחלבון פרוטאינוריה בדיפסטיק, עם או בלי ירידה נלווית ב-eGFR, נותרה מובהקת סטטיסטית גם לאחר התאמה למחלות נלוות ותכונות ידועות כקשורות לתפקוד כליות לקוי".

מתוך 22,444 המשתתפים שנבדקו בתחילה מקבוצת ה-MPP, ההדרה של אנשים עם נתונים חלקיים ואלה מעל גיל 45 הביאו לגודל עוקבה סופי של 11,602 פרטים – 47.3% (n = 5494) היו חסרי ילדים. הערכות eGFR גילו שגברים חשוכי ילדים (3.1%) היו בעלי סיכוי גבוה יותר להציג eGFR < 60 מ"ל/דקה/1.73 מ'2 מאשר עמיתיהם הפוריים (2.3%). ממצאים אלו תאמו את הממצאים שנמצאו במהלך הערכות פרוטאינוריה בדיפסטיק (7.1% בגברים חשוכי ילדים ו-4.9% באבות). באופן מפתיע, הקשרים הללו נותרו משמעותיים בכולם מלבד אחד, כולל מודל הרגרסיה הלוגיסטית.

ממצאים אלה מדגישים את הסיכון המוגבר למחלת כליות של גברים חשוכי ילדים (בתת-פוריות) בהשוואה לאבות, מה שמצביע על כך שהראשון הוא אוכלוסיית יעד ממעקב כליות תכוף, פוטנציאלי שמציג כלי חדש בארסנל העתידי של הרופאים נגד הכליות מחלות.

דילוג לתוכן