פורסם בדתילי

קרוב שהגיע לדבר בפני סטודנטים בבר אילן סיפר על ההשתתפות במבצע אליו יצא יום לאחר חתונתו, על הפציעה הקשה ותהליך השיקום שעבר. לאחרונה קרוב רץ במרתון ניו-יורק וזכה במדליה אותה העניק להוריו של רס”ן בניה ריין הי”ד, שנהרג במלחמת לבנון השניה.

על ההחלטה לצאת ללחימה סיפר קרוב כי “לפני המבצע אתה יודע שיש אנשים שנפצעים במלחמות ונהרגים וקשה לחשוב מה עושים במציאות כזו. אחת הסיבות שנתנו לי את הכח לצאת לעזה היא שהייתי מפקד, אחראי על חיילים והם ציפו שאהיה איתם בזמנים הקשים של הלחימה. סיבה עיקרית נוספת היא כל מה שחינכו אותי במשך החיים שאני הולך להילחם למען המדינה, בעופרת יצוקה למען האנשים בדרום. זה קשה לשים את המשפחה והרצון האישי שלי בצד אבל יש רגעים שצריך לדעת מה לשים במרכז. “

לאחר הפציעה הקשה, החל קרוב בתהליך ארוך של ניתוחים ותקופת שיקום לצד רגעי משבר במשך התקופה. קרוב סיפר כי התמיכה מהעם נתנה לו כח להמשיך :” “החלטתי שאני ממשיך קדימה” אמר אהרון “עם ישראל היה איתי, אנשים בבית חולים ממטולה ומניו-יורק. אחד הדברים החשובים ביותר הייתה התמיכה של אנשים שעודדו להמשיך. אבל במציאות כזו שאמרו לאשתי שאני הולך למות, דבר שמחזיק אותך זה האמונה בקב”ה. זה מה שהביא לנו את הכח. להתחיל ללכת צעד ואז שלושה צעדים, להזיז את היד. אותי לא העסיקה השאלה למה נפצעתי. הייתה לי את האמונה”.

“השאלה היא איך אנחנו מסתכלים על החיים שלנו ” הוסיף קרוב ” אם שמים את הקשיים בצד ומסתכלים על הכוס המלאה. אני הסתכלתי על העובדה שאני חי, מדבר, נושם. ברגע שזרקו את הרימון על רועי קליין היה לו ברור שהוא קופץ, גבורה זה לדעת על מה להסתכל בחיים ואיפה המהות. מה אנחנו עושים בכל רגע בחיינו “.

מתן בר-נוי , יו”ר אגודת הסטודנטים:” סיפור הגבורה של אהרון קרוב הוא סימן לנחישות, ציונות ואהבת המולדת. כסטודנטים, עלינו לשאת עינינו אל השורשים הערכיים מהם צמח ​ קרוב ולדאוג ליישמם בעולם המעשה.”