Search
התקפים עשויים להיות אחראים לכמה מקרי מוות פתאומיים בילדים, כך עולה ממחקר

בתי ספר מתעלמים מהכללים הפדרליים על איפוק והסתגרות

תמונות מראים דם ניתז על פני חדר קטן חשוף קירות בבית ספר בצפון קרוליינה, שבו תלמיד כיתה ב' היכה את עצמו שוב ושוב בפניו בסתיו 2019, לפי אמו של הילד.

אמו, מישל סטטן, אמרה שבנה, שיש לו אוטיזם ומצבים אחרים, הגיב כפי שילדים רבים עם מוגבלות היו מגיבים כשהיה מרותק לחדר ההסתגרות בבית הספר היסודי בקהורן קריק.

"אני עדיין מרגיש הרבה אשמה על זה כהורה", אמר סטטן, ששלח את התמונות לממשלה הפדרלית במכתב תלונה משנת 2022. "הילד שלי עבר טראומה".

מסמכים מראים שאיפוק והסתגרות היו חלק מתוכנית החינוך המיוחד שמערכת בתי הספר הציבוריים של מחוז ווייק תוכננה עבור בנו של סטטן. החל כשהוא היה בגן ב-2017, אמר סטטן, בנה נבלם שוב ושוב או נאלץ להישאר לבד בחדר הסתגרות.

החוק הפדרלי מחייב מחוזות בתי ספר כמו מחוז ווייק לספר למשרד החינוך האמריקאי בכל פעם שהם מרסנים פיזית או מבודדים תלמיד.

אבל המחוז, אחד הגדולים במדינה, עם כמעט 160,000 ילדים ויותר מ-190 בתי ספר, דיווח במשך כמעט עשור, החל מ-2011, כי היו בו אפס מקרים של ריסון או הסתגרות, על פי נתונים פדרליים.

סטטן אמרה שהיא נבהלה ללמוד על נוהלי הדיווח של המחוז, ובמארס 2022 היא שלחה מכתב תלונה למשרד לזכויות האזרח של משרד החינוך. כשהמחוז הקים את תוכנית החינוך המיוחד של בנה, היא כתבה, "הם אמרו דברים כמו 'זה למען הבטיחות שלו ושל אחרים'".

בהמשך, היא כתבה, בתיקי המחוז שלו, "בשום מקום בפרוטוקול לא היה תיעוד של המעצורים וההסתגרות".

התרגול "נעשה בו שימוש ומשמש לעתים קרובות בשיעורים גבוהים מאוד בדרכים שמזיקות למדי לסטודנטים", אמרה קתרין להמון, עוזרת מזכירת המשרד לזכויות האזרח.

משרד החינוך אומר שהוא נפגש עם בתי ספר שמדווחים פחות על מקרים של איפוק והסתגרות, טקטיקות המשמשות באופן לא פרופורציונלי על תלמידים עם מוגבלויות וילדים צבעוניים כמו בנו של סטטן.

להמון כינה את השיטות "נושא חיים או מוות" וציין את החשיבות של איסוף נתונים פדרליים מדויקים. שר החינוך מיגל קרדונה הכריז על הנחיות חדשות לבתי ספר בשנת 2022, ואמר כי "לעתים קרובות מדי, תלמידים עם מוגבלויות עומדים בפני צעדים משמעתיים חריפים והדרים".

'ילדים עם חבורות'

במשך יותר מעשור, אחיות בית ספר, רופאי ילדים, מחוקקים ואחרים הזהירו כי איפוק והסתגרות עלולים לגרום לטראומה ארוכת טווח ולהסלים התנהגויות שליליות. במקרים הגרועים ביותר, על פי הדיווחים, ילדים מתו או סבלו מפציעה חמורה.

"בעולם אידיאלי, זה צריך להיות אסור", אמרה סטייסי גאהגן, עורכת דין ומומחית לזכויות אזרח שייצגה בהצלחה משפחות בתיקי בידוד וריסון. הטקטיקות "מנוצלות בדרכים שאינן הולמות. אני רואה הורים עם תמונות של ילדים עם חבורות וילדים מפחדים ללכת לבית הספר”.

שום חוק פדרלי לא אוסר על איפוק והסתגרות, ומותיר טלאים של שיטות עבודה ברחבי מדינות ומחוזות בתי ספר עם מעט פיקוח ואחריות, לפי הורים ותומכים לאנשים עם מוגבלות.

עשרות אלפי מקרי ריסון והסתגרות מדווחים לממשלה הפדרלית בכל שנה נתונה. אבל סביר להניח שמדובר בחסר, אומרים הורים ותומכי התלמידים, מכיוון שהמערכת מסתמכת על צוות בית הספר ומנהלי בית הספר לדיווח עצמי. זה כשל אפילו משרד החינוך מודה.

"לפעמים קהילות בית ספר עושות בחירה מכוונת לא להקליט", אמר להמון.

מערכת בתי הספר הציבוריים של מחוז ווייק סירבה לענות על שאלות לגבי המקרה של סטטן עבור מאמר זה, תוך ציטוט של חוק פרטיות התלמידים.

דו"ח לשנת 2022 לקונגרס מצא שבתי ספר בצפון קרוליינה העבירו השעיות או הרחקות ממושכות לתלמידים עם מוגבלויות בשיעור הגבוה ביותר במדינה.

המחוז בשנת 2022 הגיש לממשלה הפדרלית נתוני ריסון והסתגרות מתוקנים, המתוארכים לשנת הלימודים 2015-16, אמר מאט דיז, דובר מערכת בתי הספר הציבוריים של מחוז ווייק, שם למד בנו של סטטן בבית הספר. בהצהרה כתובה, הוא אמר שכללי הדיווח הפדרליים היו מבלבלים. "ישנן קווים מנחים שונים לדיווח ממלכתי ופדרלי, אשר תרמו לבעיות בנתוני הדיווח", אמר דיס.

אבל הורים ותומכים לילדים עם מוגבלויות לא קונים את ההיגיון הזה. "ההסבר הזה יהיה סביר אם הם ידווחו על מקרים", אמר גהגן. "אבל הם דיווחו על אפס במשך שנים במחוז בית הספר הגדול ביותר במדינתנו".

האנה ראסל, שהיא חלק מרשת של הורים וסנגורים בצפון קרוליינה שעוזרת למשפחות לנווט במערכת, אמרה שגם כשהורים יציגו תמונות של ילדיהם הפצועים, מערכות בית הספר יאמרו "זה לא קרה".

בצפון קרוליינה, 91% מהמחוזות דיווחו על אפס תקריות של ריסון והסתגרות במהלך שנת הלימודים 2015-16, האחוז השני בגובהו במדינה אחרי הוואי, כך מצא דו"ח פדרלי.

"זו הייתה בעיה לפני קוביד", אמרה ראסל, מורה לחינוך מיוחד לשעבר שאמרה שאחד מילדיה עם צרכים מיוחדים היה מרוסן ומבודד בבית הספר. "זו בעיה אסטרונומית עכשיו."

המחלקה להוראה ציבורית של צפון קרוליינה, המפקחת על בתי ספר ציבוריים ברחבי המדינה, לא העמידה גורמים רשמיים לזמינים לראיונות ולא ענתה על שאלות כתובות.

במייל, הדוברת ג'יני מקדואל אמרה רק שבתי ספר מקבלים הדרכה על דרישות דיווח על איפוק והסתגרות.

בדרך כלל מותר למחנכים להשתמש באיפוק ובהסתגרות כדי להגן על תלמידים ואחרים מפני איומים מיידיים לבטיחות. אבל המבקרים מצביעים על מקרים שבהם ילדים מתו או סבלו מהפרעת דחק פוסט טראומטית ופציעות אחרות עקב עבירות קלות כמו אי הישארות ישיבה או "חוסר שיתוף פעולה".

אפס תקריות דווחו

בשנת 2019, משרד האחריות הממשלתית, שעורך מחקר עבור הקונגרס, אמר שמערכות בתי ספר מסוימות כמעט אף פעם לא מספרות לממשלה הפדרלית על השימוש באיפוק והסתגרות. כ-70% ממחוזות בתי הספר בארה"ב מדווחים על אפס תקריות.

"תהליכי בקרת האיכות של משרד החינוך עבור נתונים שהוא אוסף ממחוזות בתי ספר ציבוריים על מקרים של ריסון והסתגרות אינם יעילים במידה רבה או אינם קיימים", נכתב בדו"ח GAO משנת 2020.

להמון אמרה שהמשרד שלה עורך חקירות ברחבי המדינה ומבקש מהמחוזות לתקן נתונים לא מדויקים. משרד החינוך רוצה שמחוזות בתי הספר יצייתו מרצון לחוק זכויות האזרח הפדרלי המגן על תלמידים עם מוגבלויות. אם לא, פקידים יכולים להפסיק את הסיוע הפיננסי הפדרלי למחוזות או להפנות תיקים למשרד המשפטים.

מערכת בתי הספר הציבוריים של מחוז ווייק קבעה תביעה בשנה שעברה לאחר שהמחוז לא דיווח על כל שימוש בריסון או הסתגרות בשנת הלימודים 2017-18, למרות שתלמיד היה מבודד או מרוסן והיה עד לשיטות הנהוגות עם ילדים אחרים, לפי גאהגן, שייצג את משפחתו של התלמיד.

במסגרת ההסדר, הסכים המחוז להודיע ​​להורים עד סוף כל יום לימודים אם ילדם היה מרוסן או מבודד באותו יום.

גאהגן אמר שהשקיפות תגדל במחוז ווייק, אך הבעיות נמשכות ברחבי המדינה. בתי ספר לפעמים מוסתרים אירועי הסתגרות מההורים על ידי כך שהם קוראים להם "פסקי זמן" או לשון הרע אחרים, אמר גאהגן.

"עבור רוב ההורים 'פסק זמן' אינו אומר להכניס אותם לארון", אמר גהגן. "מהו הסעד להורה? אין הרבה בלמים ואיזונים. אין מספיק דין וחשבון".

ובכל זאת, גאהגן, מורה לשעבר, הביע אהדה למחנכים. לבתי ספר חסר כסף ליועצים ולהכשרה שיסייעו למורים, למנהלים ולצוותים אחרים ללמוד טכניקות של ביטול הסלמה, שעלולות להפחית את ההסתמכות על התערבויות פיזיות, אמרה.

ג'סיקה ריאן אמרה שבניו יורק, בנה, הסובל מאוטיזם, קיבל ייעוץ, ריפוי בעיסוק וכיתה עם מורה לחינוך רגיל ומורה לחינוך מיוחד.

אבל כשמשפחתו של ריאן עברה בשנה שעברה למחוז ווייק, ביתם של יותר ממיליון אנשים וחלק מאזור משולש המחקר המפורסם, נאמר לה שהוא לא זכאי לאף אחד מהשירותים האלה במחוז, אמרה. עד מהרה, בנה התחיל להסתבך בבית הספר. הוא דילג על שיעורים או נכתב בגלל התנהגות משבשת.

ואז במרץ, לדבריה, בעלה קיבל שיחת טלפון מבנם, שלחש, "בוא תביא אותי. אני לא בטוח כאן".

לאחר שהילד בן ה-9 בעט לכאורה בכדור כדורגל קצף ופגע בעובד בית ספר, הוא היה מרותק פיזית על ידי שני צוותים גברים בבית הספר, לפי ריאן. התקרית הותירה את הילד עם אף מדמם וחבלות ברגל, בעמוד השדרה ובירך, כך נכתב במסמכים הרפואיים.

מחוז בית הספר של מחוז ווייק לא הגיב לשאלות על האירועים המתוארים במסמכים.

לאחר התקרית, אמר ריאן, בנה סירב ללכת לבית הספר. הוא החמיץ את שארית כיתה ד'.

"זה מגעיל", אמרה ריאן, בת 39, שאמרה שהייתה מורה לחינוך מיוחד בבתי ספר במחוז ווייק עד שהתפטרה ביוני. "ילדים שלנו עוברים התעללות".

המחוז לא תיעד את התקרית ב-PowerSchool, מערכת תוכנה שמתריעה להורים על ציונים, ציוני מבחנים, נוכחות ומשמעת, אמר ריאן.

באוגוסט, בנו של ריאן התחיל ללמוד בבית ספר אחר במחוז ווייק. עד סוף אוקטובר, לפי רישומי בית הספר והרפואה, הוא היה מרוסן או מבודד פעמיים תוך פחות מחודשיים.

גאי סטפנס, מייסד ומנכ"ל ה-Alliance Against Seclusion and Restraint, קבוצת תמיכה ללא מטרות רווח שבסיסה במרילנד, אמר שהוא הקים את הקבוצה לפני יותר מארבע שנים לאחר שנודע לו שבנו שלו חושש ללכת לבית הספר כי הוא היה שוב ושוב מאופק ומבודד.

סטפנס אמר שחלק מהילדים שנתפסו לתרגול עלולים להתחיל לפעול באלימות בבית, להזיק לעצמם או ליפול לדיכאון חמור – השפעות כה שליליות, לדבריו, שהן חלק נפוץ ב"צינור בית הספר לכלא".

"כשאתה מתאמן, אתה מעמיד יותר אנשים בסכנה", אמר סטפנס. "החיים האלה מונחים על נתיב חורבן".

בחודש מאי הציעו מחוקקים פדרליים את חוק Keeping All Students Safe Act, הצעת חוק שתהפוך את זה לבלתי חוקי לבתי ספר המקבלים כספי משלם מסים פדרליים לבודד ילדים או להשתמש בטכניקות ריסון המגבילות את הנשימה. הסנאטור כריס מרפי, דמוקרט מקונטיקט, ותומכים אחרים אמרו כי יש צורך בחוק פדרלי, בין השאר, מכיוון שמחוזות מסוימים דיווחו באופן מכוון על מספרים של מעצורים והסתגרות.

הפרקליטים מודים שהקונגרס לא סביר שיעביר את הצעת החוק בקרוב.

מנהלי בתי ספר, כולל AASA, איגוד ארצי של מפקחי בתי ספר, התנגדו היסטורית לחקיקה דומה, ואמרו שלעתים יש צורך באיפוק ובהסתגרות כדי להגן על תלמידים וצוות במצבים מסוכנים.

דובר AASA, ג'יימס מיניצ'לו, סירב להגיב למאמר זה.

סטטן אמרה שהיא התחננה בפני גורמים בבית הספר Buckhorn Creek Elementary ובמחוז להסיר את האיפוק וההסתגרות מתוכנית החינוך המיוחד של ילדה, כך עולה מהמסמכים. גורמים רשמיים דחו את הבקשה.

"אני מרגיש כאילו הם הדליקו אותי לקבל איפוק והסתגרות", אמר סטטן. "זה היה מניפולטיבי".

סטטן ובעלה מחנכים כעת את בנם בבית. היא אמרה שכבר אין לו התפרצויות רגשיות כמו כשהוא היה בבית ספר ציבורי, כי הוא מרגיש בטוח.

"זה כמו ילד חדש לגמרי," אמר סטטן. "לפעמים זה מרגיש כאילו הכל היה חלום רע."

מאמר זה נדפס מחדש מ-khn.org, חדר חדשות ארצי המייצר עיתונאות מעמיקה בנושאי בריאות ומהווה אחת מתוכניות הליבה הפועלות ב-KFF – המקור העצמאי למחקר מדיניות בריאות, סקרים ועיתונאות.

דילוג לתוכן