במחקר שפורסם לאחרונה ב BMC בריאות הציבורחוקרים חקרו את הקשר בין ביטחון תזונתי לבריאות לב וכלי דם אידיאלית תוך התייחסות לפערים בין קבוצות מיעוט על ידי מחקר מדגם מייצג של אוכלוסיית ארצות הברית (ארה"ב) המאוזנת לפי גזע, אתניות ומין.
לימוד: מצב ביטחון תזונתי ובריאות קרדיומטבולית לפי מין/מגדר וגזע/אתניות בקרב מבוגרים בארצות הברית. קרדיט תמונה: Chinnapong/Shutterstock.com
רקע כללי
מחקרים מצביעים על כך שחוסר הביטחון התזונתי אינו שוויוני באוכלוסיית ארה"ב, ולקבוצות מיעוטים שונות, כגון קבוצות גזעיות או אתניות ספציפיות, כמו גם לנשים, יש גישה לא פרופורציונלית למזון, מה שגורם לאי שוויון בבריאות הלב וכלי הדם.
פערים אלה בגישה לחומרים תזונתיים נובעים בדרך כלל ממגבלות משאבים או כספים. נתונים סטטיסטיים משנת 2020 מצביעים על כך שמשקי בית שחורים שאינם היספנים חוו 21.7% חוסר ביטחון תזונתי כאשר כלל האוכלוסייה חוותה חוסר ביטחון תזונתי של 10.5%.
יתר על כן, משקי בית בראשות הורים יחידניים או נשים נמצאו גם הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות חוסר ביטחון תזונתי.
העלייה בתדירות וההתעצמות של אסונות טבע עקב שינויי אקלים מוסיפה לעומס על מערכות חקלאיות בעמידה בדרישות המזון העולמיות, וחוסר הביטחון התזונתי צפוי להחמיר בעתיד.
גם לדיאטות המועילות לבריאות ולאיכות הסביבה, כמו דיאטות צמחיות, יש חלוקה לא שוויונית.
יתרה מזאת, גורמים חברתיים כמו גזענות מבנית ומדיניות ברמה המדינתית והמקומית תורמים אף הם ליצירת 'מדברי מזון', שהם אזורים ללא גישה למזון בריא.
לגבי המחקר
במחקר הנוכחי, החוקרים שאפו להבין את הקשר בין חוסר ביטחון תזונתי והשגת בריאות קרדיווסקולרית אידיאלית תוך התחשבות בפערים במצב ביטחון תזונתי המבוסס על גזע, מוצא אתני ומין.
הם שיערו שלאנשים הנופלים בקטגוריות הביטחון התזונתי השולי, הנמוך והנמוך ביותר יהיו השכיחות הנמוכה ביותר של בריאות קרדיווסקולרית אידיאלית ושהקשר בין מצב אבטחת תזונתי לבריאות לב וכלי דם אידיאלית יהיה הבולט ביותר בקבוצות מיעוט בהשוואה ל-Non. -מבוגרים לבנים היספנים, שאינם חווים בדרך כלל חוסר ביטחון תזונתי גבוה.
החוקרים השתמשו בנתונים מסקר הראיונות הלאומי לבריאות מ-2014 עד 2018 ובנתוני חתך מ-2020.
אוכלוסיית המחקר כללה מבוגרים מעל גיל 18 השייכים לקבוצות שחורות לא היספאניות, לבנים לא היספנים, אסייתיות לא היספאניות והיספנים.
המשתתפים נכללו רק אם היו להם נתונים מלאים על החשיפה (מצב אבטחת מזון) ועל התוצאות (מדד בריאות קרדיווסקולרית אידיאלי), כמו גם מבלבלים כגון מדד מסת הגוף (BMI), מצב עישון, רמות פעילות גופנית, יתר לחץ דם, משך שינה , דיסליפידמיה ומצב טרום סוכרת או סוכרת מסוג 2.
מודול סקר ביטחון תזונתי של משק בית שפותח על ידי משרד החקלאות, סקר בן 10 פריטים המשמש לניטור זמינות וצריכה של מזונות שונים במשק בית במשך חודש, שימש להערכת מצב הביטחון התזונתי.
מדד הבריאות הקרדיווסקולארי האידיאלי חושב על סמך שלושה גורמים קליניים (יתר לחץ דם, דיסליפידמיה ומצב סוכרת) וארבע התנהגויות בריאותיות: עישון, פעילות גופנית, משך שינה ו-BMI.
הניתוחים התייחסו גם למשתנים סוציו-דמוגרפיים כמו מין או מגדר, קבוצות גיל, הכנסה למשק בית, רמות השכלה, מצב משפחתי, אזור מגורים גיאוגרפי וצריכת אלכוהול.
תוצאות
התוצאות אישרו את ההשערה שחוסר ביטחון תזונתי קשור לשכיחות נמוכה יותר של בריאות קרדיווסקולרית אידיאלית וכי קבוצות מיעוט המבוססות על גזע, מוצא אתני ומין אכן עמדו בפני עומס לא פרופורציונלי של חוסר ביטחון תזונתי.
עם זאת, המחקר מצא גם שהקשרים בין ביטחון תזונתי לבריאות קרדיווסקולרית אידיאלית היו חזקים יותר בקרב מבוגרים לבנים שאינם היספנים מאשר בקבוצות מיעוט.
בנוסף, כאשר השכיחות של בריאות קרדיווסקולרית אידיאלית הושוותה בין קבוצות גזעיות ואתניות עם ביטחון תזונתי גבוה, לקבוצות המיעוט הייתה שכיחות נמוכה יותר בהשוואה למבוגרים לבנים שאינם היספנים.
נשים גם הראו קשר בין חוסר ביטחון תזונתי גבוה יותר לשכיחות נמוכה יותר של בריאות קרדיווסקולרית, שהיו חזקים משמעותית מאלה שנצפו בקרב גברים.
בין הקבוצות הגזעיות והאתניות, מבוגרים בעלי ביטחון תזונתי נמוך או נמוך מאוד השתייכו יותר לקבוצות השחורות וההיספניות הלא היספאניות מאשר הלבנים הלא היספנים והאסייתיים הלא היספנים.
החוקרים גם מאמינים שגורמים חברתיים נוספים, כגון גזענות מבנית, החורגת מהפנוטיפ ויוצרות גישה דיפרנציאלית להזדמנויות, משאבים וכוח, הם גורמים חשובים לפערים במצב הבריאותי ברחבי ארה"ב.
הם גם מאמינים שבעוד אסטרטגיות בריאות הציבור התמקדו במידה רבה בהתנהגויות אינדיבידואליות תוך בחינת פערים במצב בריאות הלב וכלי הדם, יש לתת תשומת לב שווה לגורמים ברמת הקהילה, כגון סביבת המזון.
מדיניות בריאות הציבור המתייחסת לגורמים במעלה הזרם המשפיעים על זמינות המזון יכולה לסייע בהפחתת אי השוויון בחוסר ביטחון תזונתי ולהקל על פערי מצב הבריאות באוכלוסייה,
מסקנות
בסך הכל, הממצאים הצביעו על כך שאכן קיים עומס לא פרופורציונלי של חוסר ביטחון תזונתי על קבוצות מיעוט, בעוד שזה קשור מאוד לשכיחות נמוכה יותר של בריאות קרדיווסקולרית אידיאלית.
מדיניות בריאות הציבור וצעדי הממשלה צריכים לתת מענה לגורמים ברמת הקהילה המשפיעים על הגורמים החברתיים של חוסר ביטחון תזונתי, ולא רק התנהגויות אינדיבידואליות, תוך התייחסות למצב הבריאות הקרדיו-וסקולרי של האוכלוסייה.
