“ברגע האחרון” הוא ספרה השלישי של לאה ברק. קודמים לו – “אחרי שהאורחים הלכו” ו”בעד החלון”. גם הפעם טווה לאה ביד אומן שפה ספרותית אמנותית ועלילה מרתקת עם מתח שנשמר עד הרגע האחרון.


מי היא ענת? מי הוא שלום? מה פשר היחסים המתרקמים ביניהם? האם אלה יחסי עבודה בלבד? ומדוע האח זכריה ניתק כל קשר עם משפחתו, עזב את הבית, שינה את שמו וסירב לדבר על עברו? ומה הביא אותו בסופו של דבר לחדש את הקשר, לספר על העבר, לבדוק מה באמת קרה בשנות ילדותו שהן שנותיה הראשונות של המדינה?                                                                                          הרומן מתאר מציאות קשה ומורכבת. ספרים רבים נכתבו על אותה תקופה, חלקם הגדול מותחים ביקורת קשה על תהליכי הקליטה השגויים ועל תחושות הקיפוח של העולים. ייחודו של הרומן “ברגע האחרון” הוא בהתבוננות על התהליכים מנקודת מבט חדשה. אין בו האשמות וטרוניות, יש בו התבוננות, הבנה, ותיאור ההתמודדות של שתי משפחות משני צידי המתרס: משפחת העולים החדשים מתימן ששלום הוא אחד מבניה, ומשפחתה של המורה ענת מוותיקי הארץ המוצאת את עצמה עם תינוקת לא לה, אותה הם מגדלים באהבה ובפחד תמידי פן תזוהה ותילקח מהם.

דרך ענת, המורה לספרות, מצליח הרומן לעסוק ביצירותיהם של ביאליק, עגנון, אורי צבי גרינברג ועוד, ומעלה שאלות מרכזיות הקשורות במהפך שעברה הספרות מאז תנועת ההשכלה. מקום חשוב בדיון הספרותי יש לשירי שלום שבזי שהשנה מלאו 400 שנה להולדתו ועל שמו נקרא גיבור הסיפור.