במחקר קוהורט פרוספקטיבי שנערך על יותר מ 85,000 מבוגרים בבריטניה, חוקרים במכונים הלאומיים לבריאות (NIH) ובאוניברסיטת אוקספורד כי אנשים שעסקו בפעילות גופנית קלה ובינונית-בינונית בעוצמה בעוצמה היו סיכון נמוך יותר לסרטן מאשר אנשים שהיו שותפים יותר. הממצאים, שפורסמו ב- 26 במרץ 2025, ב כתב העת הבריטי לרפואת ספורטהם מהראשונים להעריך את הפחתת הסיכון לסרטן הקשורים לפעילויות בעוצמת האור כמו ביצוע סידורים וביצוע מטלות בית.
מחקרים קודמים הראו קשר הפוך בין פעילות גופנית לסיכון לסרטן, אך מרבית המחקרים הללו הסתמכו על שאלונים שדיווחו על עצמם, אשר עשויים שלא לתפוס במדויק את עוצמת הפעילויות השונות. מחקרים קודמים שהשתמשו במדדים אובייקטיביים התמקדו בפעילות גופנית בעוצמה גבוהה יותר. במחקר החדש, בראשות חוקרים מהמכון הלאומי לסרטן הלאומי של NIH, המשתתפים במחקר הביובנקים בבריטניה (גיל חציוני של 63) לבשו תאוצה של שורש כף היד שעקבו אחר פעילות יומית מוחלטת, עוצמת הפעילות וספירת הצעדים היומית במשך תקופה של שבוע. לאחר מכן החוקרים בדקו את הקשר בין הממוצעים היומיומיים לשכיחות של 13 סוגי סרטן, כולל סרטן שד ומעי הגס, שקשורים בעבר לפעילות גופנית.
לאחר מעקב ממוצע של 5.8 שנים, 2,633 משתתפים אובחנו עם אחד מ -13 סוגי הסרטן. לאנשים עם הכמות הכוללת הגבוהה ביותר של פעילות גופנית יומית היו בסיכון נמוך יותר של 26% לפתח סרטן מאשר אנשים שהיו בעלי הכמות הנמוכה ביותר של פעילות גופנית יומית. החוקרים בדקו גם את ההשפעה של החלפת זמן בישיבה יומיומי בפעילות גופנית קלה ובינונית-בינונית-עוצמתית ומצאו כי שינוי זה קשור לסיכון מופחת לסרטן. הקשר בין פעילות גופנית לסיכון לסרטן נותרו גם לאחר שהחוקרים הותאמו לגורמים דמוגרפיים, גורמי אורח חיים, מדד מסת גוף (BMI) ומצבים בריאותיים אחרים.
ספירת צעד יומית גבוהה יותר, אך לא קצב השלבים (עוצמת שלב), היה קשור גם לסיכון נמוך יותר לסרטן. בהשוואה לסיכון לסרטן אצל אלו שנקטו 5,000 צעדים ביום, הסיכון לסרטן היה נמוך ב -11% עבור אלו שנקטו 7,000 צעדים ליום ונמוכים ב -16% עבור אלו שנקטו 9,000 צעדים ביום. מעבר ל 9,000 צעדים, הפחתת הסיכונים מישורים. החוקרים הציעו כי אנשים פחות פעילים פיזית עשויים להוריד את הסיכון לסרטן על ידי שילוב יותר הליכה, בכל קצב, בשגרה היומיומית.