(JTA) – בימים שלפני קרן הגידור מיליארדר ביל אקמן היה אמור לדבר בכנס יום ראשון בנושא "יהודים ואוניברסיטאות מובחרות" במרכז ההיסטוריה היהודית של ניו יורק, כ -60 חוקרים חתמו על מכתב שהתנגד כי המבקר הקולי של הטיפול בהרווארד באשמת האנטי -שמימיות לא היה במקום שדיבר בסביבה כזו.
החותמים, הקשורים ל- CJH או למשתמשים בארכיוניה, מצאו את זה "מביש" שהמרכז נתן חיוב עליון לאקמן, אלום הרווארד שהוביל קרב בעל פרופיל גבוה נגד נשיא הרווארד לשעבר קלאודין גיי על אנטישמיות. אקמן, נכתב במכתב, אינו מלומד ו"השתמש בעושרו והשפעתו כדי לתקוף אוניברסיטאות אמריקאיות ולתמוך בקמפיין המתמשך כדי למלא אותם. "
המכתב גם מתח ביקורת על מערך הוועידה על "היעדר המומחיות האקדמית הכללית שלו על יהודים והשכלה גבוהה." (בין 15 הדוברים ספרתי שמונה אקדמאים, שני רבנים עם קשרי קמפוס, ארבעה עיתונאים ואקמן.)
אבל אם המבקרים חשבו שהמזמנות האחרות יתכוונו לאקמן, יו"ר דירקטוריון המרכז לשעבר, הם היו מוקדמים. אקמן היה אולי הדובר היחיד שהגן על קיצוץו של הנשיא דונלד טראמפ במימון הפדרלי להרווארד ורשימת הדרישות של הממשל להגדיל את "המגוון של נקודת המבט", בין היתר. אם התעורר קונצנזוס במהלך הוועידה של היום, זה היה כי בעוד אוניברסיטאות מובחרות רבות מעדו קשה בתגובותיהן להפגנות האנטי-ישראליות לאחר 7 באוקטובר, הממשלה לא צריכה להכתיב את מה שמלמד אוניברסיטאות או כיצד הן פועלות.
רבים מהדוברים הסכימו גם כי ממשל טראמפ – שציטט את תגובת האוניברסיטאות לאנטישמיות כהצדקה למניעת כספי ממשלה – הוא משתמש באנטישמיות כתואנה כדי לערער את מה שהנשיא רואה כאליטה שמאלנית.
אקמן הופיע בפאנל האחרון של היום, ושוחח עם קהל שמילא את כל 250 המושבים באולם המרכז (CJH טען כניסה נפרדת עבור הפאנל). הוא דחה את הרעיון שטראמפ משתמש באנטישמיות כתואנה, והגן על דרישותיו המקסימליסטיות של טראמפ על הרווארד כהצעת מחיר פתיחה במשא ומתן על גיוון פוליטי, דיבור חופשי ו"כמה ביעילות המוסד מנוהל. "
"אתה יכול להתלונן על שיטותיו של טראמפ, וכן, המכתב האחרון שלו היה יתר על המידה, בוודאות", אמר אקמן, בהתייחס למגוון ממשל, שנשלח ב- 12 במאי, והציע כי הרווארד הונאה את הממשלה במדיניות הקבלה שלה. "אבל טראמפ תמיד מתגבר. זה סגנון המשא ומתן שלו."
הוא הוסיף, "אם הייתי יו"ר התאגיד (הרווארד), הייתי יכול לפתור את ההתדיינות הזו עם טראמפ בעוד יום."
הוא קרא להחלטתו של הרווארד לתבוע את הממשל ולא לנהל משא ומתן על דרישותיו "המהלך המטופש ביותר בעולם", מרוויח מחיאות כפיים מפוזרות.
אקמן גם הגן על המעבר של טראמפ לבטל מגוון של חוזים פדרליים בהרווארד לצורך מחקר על סרטן, מחלות זיהומיות, בריאות ותיקים ונושאים אחרים.
"זה לא מהלך אנטי-מדעי מצד הנשיא," אמר אקמן. "זה מהלך לתקן את המוסד הגדול הזה שהיה בעבר."
באותו פאנל, דבורה ליפססטאדט, פרופסור ללימודי שואה ויהודיים באוניברסיטת אמורי ושליח המחלקה לשעבר על אנטישמיות, הכירה בכך שהיא שיבחה כמה מהמעשים המוקדמים של טראמפ על אנטישמיות בראיונות שונים, אך אמרה, "מה שאנחנו רואים עכשיו זה מעבר לחיוור."
"מה שאנחנו רואים עכשיו זה התקפה על אוניברסיטאות מובחרות בשם האנטישמיות, שקיימת בקמפוס," אמרה. "מה שמפחיד אותי … הוא אם האוניברסיטאות שנלחמות מנצחות, הן יגידו 'ניצחנו למרות ההאשמות שהיינו אנטישמיים', ואם הם יפסידו, הם יגידו 'הפסדנו בגלל היהודים.'"
ליפססטאדט ישבה באמצע, פיזית ואולי אידיאולוגית, בין אקמן לבין חבר הפאנל השלישי, ליאון ויזלייה, העורך הספרותי לשעבר של הרפובליקה החדשה והעורך הנוכחי של כתב העת ליברטיס. ויסלייר הציע כי הקהילה היהודית הגיבה לעיתים להפגנות אנטי-ישראליות בקמפוס, וכי הורים יהודים נכשלו בכך שלא הכינו את ילדיהם להגן על ציונות מול התקפות אנטי-ישראליות.
הוא גם דחף לאחור בחוזקה נגד אקמן, והסתובב בקהל שהריע ובוז בקווי פרטיזנים. "אם אתה חושב לרגע שהקמפיין של טראמפ נגד האוניברסיטאות אינו חלק מהמסורת הפלשית האנטי-אליטיסטית, האנטי-אליטיסטית, הכפויה …" אמר ויזלטיר לפני שהוא טובע על ידי מחיאות כפיים.
המהלכים האחרונים של טראמפ נגד הרווארד ואוניברסיטאות אחרות נראה כי קבעו את תנאי הדיון ליום. אפילו כאשר הדוברים קיננו על גיוון, תוכניות הון והכללה שלדבריהם לא הצליחו להתייחס לאנטישמיות ולפעמים העניקו לו השראה; או ביקורת על סטנדרטים כפולים בכל הנוגע לאיזה סוג של דיבור שנאה ואינו מקובל בקמפוס, רבים מודאגים מפעולות הממשל.
אלי לייק, בעל טור בעיתונות החופשית שכתב למספר פרסומים שמרנים, ציין כי ממשל אובמה התערב גם בענייני קמפוס כאשר הוציא הדרכה כיצד מטפלים בתקיפה מינית של בית הספר. (טראמפ ביטל את החוקים הללו בקדנציה הראשונה שלו.) ובעוד שהוא הסכים עם כוונותיו המוצהרות של הממשל הנוכחי להגדיל את "המגוון של נקודת המבט" בקמפוסים הנטענים שמאל, הוא אמר כי ניכוי מימון פדרלי הוא "סוג של תקדים נורא, במיוחד מכיוון שאני לא מצפה מהרפובליקנים להיות בשלטון במשך 1,000 השנים הבאות," אמר.
"אני דואג קצת שהקהילה היהודית – ואני חושב שלטראמפ, באופן מוזר, מעודד זאת – יש סוג דומה של מערכת יחסים שהם עשו עם הצארים 'הידידותיים' של תקופת רומנוב, כלומר אתה צריך שדמות חזקה מאוד זו תיכנס למגן שלנו," אמר לייק. "וזה בעיניי חיי גולה שהייתי שמח להשאיר (מאחור) בהיסטוריה."
פרופסור ללימודי יהודים רחל גורדן, שדיבר באותו פאנל, העיר גם על מאמצי הממשלה להתערב בענייני קמפוס. גורדון אמר כי חבר סגל באוניברסיטת פלורדה-ג'יינסוויל, אמר כי חקיקת המדינה שהתקבלה באביב 2023, נועדה לבלום מימון ל DEI באוניברסיטאות ציבוריות, השפיעה על שכירת הקמפוס והובילה לבחינה של מה שניתן ללמד בשיעורי חינוך כללי ליבה-כולל כיתתה על יהודי אמריקאי לאחר-הולוקאוסט.
כשהיא מוחזקת כמודל של מחוקקים רפובליקנים אחרים המחפשים לרפורמה בהשכלה גבוהה, הצעת החוק בפלורידה "הביאה אותנו לעידן זה של דיכוי ופחד בקמפוס שהרבה אנשים השוו לעידן מקארתי," אמרה.
סוזי לינפילד, פרופסור לעיתונאות באוניברסיטת ניו יורק וסופרת היסטוריה של ציונות והשמאל, הכירה כיצד התעללו סטודנטים יהודים בעקבות 7 באוקטובר. היא דיברה על סטודנטית ישראלית בייל שאמרו לה כי הפרופסורים שלה הפסיקו לדבר איתה לאחר הפיגועים ועל תחילת המלחמה.
אולם לינפילד גם הפציר ביהודים אמריקאים לא להיכנע ל"בהלה מוסרית "בלחימה באנטישמיות בקמפוס ולדרוש יותר מהאוניברסיטאות שלהם. היא הציעה שהקהילה היהודית עומדת בפני "שני משברים של לגיטימציה".
המשבר הראשון מגיע "מהשמאל האקטיביסט שמאפיין את הציונות", אמרה. המשבר השני, היא אמרה, "מקורו בממשלה, וההתקפות של טראמפ על הערכים ועצם תפקידם של מוסדות ההשכלה הגבוהה שלנו."
"למותר לציין," אמר לינפילד לסיכום, "אף אחד מהמקומות האלה לא טוב ליהודים."
