השבת גופתו של זכריה באומל לקבר ישראל לאחר 37 שנים הציפה זיכרונות עבר, ותמונות מיצג “ושבו בנים” משנת 1986 הועברו בקבוצות הוואטסאפ של בוגרי סניף בני עקיבא רעננה. מזיכרונותיו של קומונר הסניף אריה פרידמן.
נעדרי חיילי צה”ל מתקופת מבצע שלום הגליל שנחרט בזיכרון הלאומי כמלחמת לבנון הראשונה עמדו במרכז מיצג שהכינו חניכי סניף בני עקיבא רעננה ביום העצמאות בשנת 1986.
באותו זמן כיהנתי כקומונר סניף רעננה. שלושה חודשים קודם לכן נחטף חברי, בוגר הסניף, יוסי פינק בדרום לבנון. חוסר האונים שחשנו מחוסר הידיעה למצבו של יוסי גרם לי ולסניף כולו לעסוק בנושא נעדרי צה”ל בפעולות שבת ואמצע השבוע לתקופה ארוכה.
ברעננה של שנות השמונים נהגו לערוך מדי יום עצמאות את מצעד תנועות הנוער לאורך רחוב אחוזה. במוקד המצעד עמדו ה”פלטפורמות”. כל תנועת נוער הכינה מייצג על גבי פלטפורמה ענקית שהיא למעשה עגלה ובראש מצעד חניכי תנועות הנוער הוסעו הפלטפורמות באמצעות טרקטורים גדולים, זכר לעברה החקלאי של המושבה.
כל תנועת נוער ניסתה להיות מקורית יותר וחדשנית יותר ביצירת המייצג ובצורתו החזותית. חשיבה רבה הושקעה בנושא המייצג. בסניף בני עקיבא רעננה באותו יום העצמאות של מאי 1986, לא היה לנו רגע של היסוס – הפלטפורמה תוקדש לנעדרי צה”ל מתקופת מבצע שלום הגליל והבוץ הלבנוני.
צוות המדריכים שלי, במיוחד המדריכות יש להודות, יצרו טנק ענק, זכר לקרב הטנקים שהתרחש בסולטן יעקוב בו נהרגו 20 מחיילי צה”ל, רבים נפצעו, ושניים נפלו בשבי ושלושה הוכרזו כנעדרים – יהודה כץ, צבי פלדמן וזכריה באומל.
למייצג נתנו את הכותרת “ושבו בנים”. התפילה שחיברה הרבנות הראשית להשבת נעדרי צה”ל עמדה במרכז המייצג כששמות הנעדרים, ובראשם יוסי פינק, משובצים בתוכה. יוסי כאמור, היה בוגר הסניף, חבר שבט “התחייה” ונחטף, יחד עם חברו רחמים אלשייך, על ידי חיזבאללה במהלך פעילות מבצעית בלבנון רק חודשים ספורים קודם לכן. רק אחרי חמש שנים ארוכות נודע שלמעשה יוסי ורחמים נהרגו במהלך החטיפה וחלפו עוד חמש שנים עד שהם הובאו לקבר ישראל בשנת 1996.
בתמונה חלק מצוות ההדרכה והחניכים שעבדו על הכנת הפלטפורמה (משמאל לימין) – מיכל (אבנית) דייקן, אסתי פרידמן (ברק) משבט אלישיב, נתי ברק, שבט דרור, ברקע: עודד ברק שבט אחווה, ענת (קמסלר) בזק ומיכל פלדמן משבט ידידיה.
התמונה באדיבות חברי שבט אלישיב, רעננה.
