חג הסיגד נחגג 50 יום לאחר יום הכיפורים והוא יום של צום, עלייה לרגל ובמרכזו טקס של חידוש הברית בין העם לקב”ה. ההשראה למנהגי החג לקוחה ממעמד דומה שאותו קיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון. אחד הרעיונות המרכזיים של חג הסיגד הוא רעיון חשבון הנפש. ביום כיפור הדגש הוא יותר על חשבון נפש פרטי כשחג הסיגד משמש כבניין קומה נוספת של חשבון נפש ציבורי ולקיחת אחריות חברתית. תנועת הנוער בני עקיבא התחברה לרעיון מעצם העובדה שהעיסוק המרכזי של גרעיני נחשון הם נושאים שונים הקשורים באחריות חברתית בחברה הישראלית.

גרעיני נחשון קרויים על שם נחשון בן עמינדב, שעל פי מדרש בגמרא היה הראשון לקפוץ למים בעת יציאת בני ישראל ממצרים ולפני קריעת ים סוף. דמותו של נחשון בהיסטוריה היהודית מהווה סמל לחלוציות, מנהיגות ומסירות נפש למען עם ישראל, תכונות אליהם גרעיני נחשון מחנכים.

גיתית קורן, רכזת גרעין נחשון “כששמענו על חג הסיגד ועל החלטת ההנהלה הארצית לדחות את שבת הארגון עבור החג הרגשנו, רכזי הגרעינים, חובה לדבר על זה עם הגרעינרים והם אכן הזדהו עם הנושא והחליטו לארגן אירוע על מנת לעלות את המודעות לחג בתוך הסניף.  כל גרעין שלח מספר נציגים שארגנו את האירוע: מגרעין ‘אביחי’ – שירה אלימלך, איילת קרפ ויוני מתיתיהו ומגרעין ‘נאמן’ – זכרי פרוז, אביטל דיק וניר אבטא”.

החניכים הרימו השבוע אירוע מדהים בסניף בדיוק ביום החג עצמו בכ”ט חשוון, ה 11 לנובמבר.

האירוע החל בהפנינג של תחנות פעילות שונות לחבריא א’ שכללו הצגה, סרטון, הסבר על החג, ומשחקים בנושא. בסיום הפעילות לחבר’ה הצעירים התקיימה שיחה לחבריא ב’ שהעביר אורי טזזו, שסיפר על החג באתיופיה ופה בישראל. 

הגרעינרים הצעירים סיכמו בסיום היום: “מקווים שהמסורת תמשיך ושכל שנה יציינו בצורה זו או אחרת את חג הסיגד בסניף”.

גיתית: “יש משהו מאוד מיוחד בכך שהעם שלנו בנוי מקיבוץ גלויות ושכל אחד מגיע מארץ אחרת ובכך אנחנו יכולים ללמוד מכל תרבות. בפרט אנחנו יכולים ללמוד המון מהתרבות של הקהילה האתיופית, תרבות עשירה שמחברת אותנו כיהודים ישירות למנהגים שרווחו בתקופת ימי בית ראשון”.