בית המשפט המחוזי מחוז מרכז דחה באחרונה את התביעה הייצוגית שהגיש תושב רעננה, רונן משה זילברשטיין, כנגד עיריית רעננה שעניינה, אגרת שמירה שגובה העירייה מתושבי העיר. בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר (10.7.2012), קבעה השופטת אסתר שטמר, כי “החליטה לדחות את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בהעדר עילה”.

רקע: ב-1.1.2011 הפסיקה עיריית רעננה את גביית אגרת השמירה, בהתאם לפסיקת בג”צ שניתנה כנגד עיריית חולון ובה נקבע, כי העירייה לא תוכל להמשיך ולגבות את היטל השמירה לצורך מימון פעילות סיירת הביטחון, החל מה-29.12.2010.

גביית אגרת השמירה הופסקה בינואר 2011 וחודשה באפריל 2011, לאור התיקון שנעשה בפקודת העיריות אשר הסמיך את הרשויות להמשיך ולגבות אגרת שמירה לפי חוקי העזר עד סוף שנת 2013. במהלך תקופה זו, אמורות הרשויות להתקין חוקי עזר חדשים בהתאם לתקנות משרד הפנים החדשות והחוק. בתובענה הייצוגית טען העותר, כי גביית האגרה עד ה-1.1.2011 והחל מה-4.4.2011 עומדת בסתירה לחוק ולהנחיות המנהליות.

כאמור, בפסק דינה קיבלה השופטת שטמר את טענות העירייה וקבעה, כי העירייה פעלה כדין בכל הנוגע לגביית האגרה, לרבות ביטול האגרה והחזרתה וכי אינה רואה סיכוי סביר שתביעת השבת הכספים שניגבו תתקבל.

בפסק הדין נקבע: “ביום 17.12.2011 פרסמה העירייה הודעה לציבור בדבר הפסקה בגביית אגרת שירותי שמירה ואבטחה, החל מה-1.1.2011. כמוסבר בה, לפי פסיקת בג”צ (מליונבסקי), תופסק גביית אגרת השמירה ואבטחה, והעירייה נערכת ליישום החלטת בג”צ, ולשינוי פעילות סיירות הביטחון העירוניות, בדגש על ‘מענה הולם ומיטבי לשמירה על בטיחות ובטחון התושבים’….כעבור חודשים אחדים החלה העירייה בגביית אגרת השמירה מחדש, אלא שעשתה כן על פי הוראת מעבר שחוקקה לעניין זה, כלומר, בשעה שחדלה מגביית אגרת השמירה לא ידעה העירייה ולא יכלה הייתה לתכנן כי בחדילה זמנית מדובר. פעולתה בעניין זה הייתה חדה וברורה, בהתאם לבג”צ ולדין”.

במקום אחר קבעה השופטת, כי “בשעה שהמחוקק התיר המשך הגבייה לתקופת ביניים, 28.3.2011, העירייה כבר לא גבתה את אגרת השמירה, משום שהחילה על עצמה את עקרונות בג”צ מלינו בסקי, למרות שלא חלו עליה ישירות”.

כן קבעה השופטת כי לאור העובדה שהתובענה התנהלה ללא צורך בשמיעת ראיות, מחויב המבקש לשלם לעירייה סכום של 30 אלף שקל.