מחקר שוודי מציע כי אפילו רמות פלואוריד מתחת להנחיות הבטיחות הבינלאומיות עשויות לפגוע בהתפתחות הקוגניטיבית של הילדים, ולהדגיש את הצורך לשקול מחדש את תקני החשיפה הנוכחית של פלואוריד.
מחקר: חשיפה לפני לידה וילדות לפלואוריד והתפתחות קוגניטיבית: ממצאים מקבוצת המיניט האורך בבנגלדש הכפרית. קרדיט תמונה: Greenaperture / Shutterstock
ריכוזי פלואוריד מוגברים יכולים להופיע במים באר; במדינות מסוימות מתווסף למי שתייה כדי לנטרל עששת באוכלוסייה. מחקר שנערך במכון קרולינסקה בשבדיה תומך כעת בכמה מחקרים קודמים המצביעים על כך שחשיפה לפלואוריד בשלב העובר או בגיל הרך עשויה לפגוע בקוגניציה אצל ילדים. המחקר מתפרסם בכתב העת נקודות מבט לבריאות סביבתיתו
פלואוריד מתרחש באופן טבעי כיוני פלואוריד במי שתייה, אך הריכוזים בדרך כלל נמוכים באספקת מים ציבוריים. במדינות מסוימות, כמו ארה"ב, קנדה, צ'ילה, אוסטרליה ואירלנד, בדרך כלל מתווסף פלואוריד לאספקת המים העירונית בסביבות 0.7 מ"ג לליטר כדי למנוע עששת.
מריה קיפלר, פרופסור חבר במכון לרפואה סביבתית, קרולינסקה, אומרת כי "בהתחשב בדאגה מהסיכונים הבריאותיים, תוספת פלואוריד למי שתייה שנוי במחלוקת ונדונו באופן נרחב בארצות הברית ובקנדה." "התוצאות שלנו תומכות בהשערה שאפילו ריכוזי פלואוריד נמוכים יחסית יכולים להשפיע על ההתפתחות המוקדמת של הילדים."
500 אמהות וילדים
החוקרים עקבו אחר 500 אמהות וילדיהם בבנגלדש הכפרית, שם מתרחש פלואוריד באופן טבעי במי השתייה, כדי לחקור את הקשר בין חשיפה מוקדמת לפלואוריד ליכולות הקוגניטיביות של הילדים. הריכוזים דומים לאלה שנמצאים במדינות רבות אחרות ברחבי העולם.
פסיכולוגים מיומנים העריכו את היכולות הקוגניטיביות של הילדים בגיל חמש ועשר שנים באמצעות בדיקות מבוססות. החשיפה לפלואוריד אצל האמהות והילדים נקבעה על ידי מדידת הריכוזים בדגימות שתן, המשקפת חשיפה מתמשכת לכל המקורות, בעיקר ממי שתייה, מזון ומוצרי טיפוח שיניים.
"הייתי רוצה להדגיש שמוצרי טיפוח שיניים כמו משחת שיניים אינם בדרך כלל מקור חשיפה משמעותי מכיוון שהם אינם מיועדים לבליעה", אומר ד"ר קיפלר. "פלואוריד במשחת שיניים חשוב למניעת עששת, אך חשוב לעודד ילדים קטנים לא לבלוע את משחת השיניים במהלך הצחצוח."
ירידה ביכולות הקוגניטיביות
הריכוז החציוני של פלואוריד בשתן של הנשים בנגלדש בהריון היה 0.63 מ"ג לליטר. הגדלת ריכוזי הפלואוריד בקרב נשים בהריון יכולות להיות קשורות להפחתת היכולות הקוגניטיביות אצל ילדיהן בגיל חמש ועשר.
לילדים שהיו יותר מ- 0.72 מ"ג לליטר פלואוריד בשתן בגיל עשרה היו גם יכולות קוגניטיביות נמוכות יותר מאשר ילדים עם פחות פלואוריד בשתן שלהם, עם האסוציאציות הבולטות ביותר לכישורי נימוק מילוליים ויכולת לפרש ולעבד קלט חושי.
החשיפות שהיו קשורות להתפתחות קוגניטיבית לקויה נמוכות מאלו שהתקבלו בסף ה- WHO והאיחוד האירופי הקיימים לפלואוריד במי שתייה, שהם 1.5 מ"ג לליטר. החוקרים לא מצאו קשר מובהק סטטיסטית בין ריכוזי פלואוריד בשתן של בני החמש לבין יכולותיהם הקוגניטיביות.
"זה יכול להיות בגלל זמן החשיפה הקצר יותר", משער ד"ר קיפלר, "אך גם מהעובדה שריכוזי הפלואוריד בשתן אינם אמינים אצל ילדים צעירים יותר בגלל וריאציות גדולות יותר בכמה פלואוריד נלקח ומאוחסן בגוף, במיוחד בעצמות."
החוקרים מצאו כי חשיפה לפלואוריד לפני הלידה הייתה קשר הפוך עם יכולות קוגניטיביות בחמש ועשר שנים, ללא סף נראה לעין שמתחתם לפלואוריד לא הייתה השפעה.
ההשפעה של חשיפת פלואוריד לפני הלידה על התוצאות הקוגניטיביות נראתה חזקה במקצת אצל בנות מאשר אצל בנים בגיל עשר, אם כי הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית.
יש צורך במחקרים נוספים
מכיוון שזה היה מחקר תצפיתי, לא ניתן להסיק מסקנות נחרצות לגבי סיבתיות. המחברים מציינים כי השימוש בדגימות שתן חד-נקודתיות עשוי גם להכניס סיווג שגוי של חשיפה פלואוריד. לדברי החוקרים, חשוב להעריך את התוצאות הכוללות של מספר מחקרים אורכיים דומים.
כעת הם יחקרו את האסוציאציות באוכלוסיות אחרות ויקבעו מודלים ניסויים כדי לקבוע את המנגנונים המולקולריים האפשריים המניעים אותה. "יש צורך במחקר נוסף כדי ליצור בסיס חזק לבחינת סיכוני בריאות פלואוריד וספים לשתיית מים, מזון ומוצרי טיפוח שיניים, במיוחד לילדים", היא ממשיכה. "אפילו שינויים קטנים בקוגניציה ברמת אוכלוסייה יכולים להיות בעלי השלכות בריאותיות חמורות."
מענקים לאומיים של מועצת המחקר השבדית ומועצת המחקר השוודית לסביבה, מדעי החקלאות ותכנון מרחבי מימנו בעיקר את המחקר. החוקרים לא הצהירו על ניגודי אינטרסים. https://doi.org/10.1289/ehp14534
