בחינת התפקיד של הוושט החוזר על ידי הוושטודודודנוסקופיה והקולונוסקופיה באבחון דימום GI

דימום במערכת העיכול (GI) הוא מצב שכיח ועלול לסכן חיים הדורש אבחנה מהירה ומדויקת. Esophagogastroduodenoscopy (EGD) וקולונוסקופיה הם אמצעי האבחון העיקריים, אך בדיקות ראשוניות עשויות לעיתים לא להיזהר במקור הדימום. במקרים כאלה, הערכות אנדוסקופיות חוזרות ונשנות יכולות לשפר את שיעורי הגילוי. סקירה זו בוחנת את תפקידם של EGD וקולונוסקופיה חוזרים באבחון דימום GI, ומדגיש את התנאים שבהם הם מועילים ביותר ואת האתגרים הקשורים לשימוש בהם.

שכיחות וסיבות לדימום במערכת העיכול

דימום GI מסווג לדימום GI עליון, בינוני ותחתון על בסיס אתר הדימום. לדימום GI עליון חריף יש שכיחות של 84–160 מקרים לכל 100,000 אנשים בשנה, עם שיעור תמותה של 10%. כיבים פפטיים, דימום דליות ושחיקות ריריות הם מהגורמים השכיחים ביותר. דימום במערכת העיכול התחתונה, עם שכיחות של 20-33 מקרים לכל 100,000 פרטים, נגרמת לעיתים קרובות כתוצאה ממחלות דיבוניות, טחורים, ממאירות וקוליטיס. הדיוק האבחוני של EGD לדימום במערכת העיכול העליונה הוא בערך 90-95%, ואילו לקולונוסקופיה לדימום נמוך יותר של ה- GI יש שיעור אבחון של 48-90%.

תפקיד EGD וקולונוסקופיה חוזרים ונשנים

מצבים מסוימים, כמו מחלת דיולאפוי, דימום לסירוגין והדמיה מוגבלת במהלך אנדוסקופיה ראשונית, עשויים לחייב בדיקות חוזרות ונשנות. הוכח כי EGD חוזר משפר את גילוי הנגע, במיוחד במקרים בהם הבדיקה הראשונית אינה חד משמעית בגלל דימום פעיל או הדמיה לקויה. באופן דומה, קולונוסקופיה חוזרת ונשנית היא בעלת ערך לגילוי דימום דיבובית של המעי הגס והערכת דימומים חוזרים ונשנים.

אינדיקציות לאנדוסקופיה חוזרת

יש לקחת בחשבון EGD וקולונוסקופיה חוזרים בתרחישים הבאים:

1. הדמיה לקויה במהלך אנדוסקופיה ראשונית – קרישי דם, שאריות מזון או הכנת מעי לא מספקת עלולים לטשטש נגעים.
2. בדיקה ראשונית לא שלמה – אם ההליך הראשון אינו משיג הדמיה מלאה של דרכי ה- GI.
3. דימום חוזר או מתמשך – עדות קלינית לדימום מתמשך עשויות להצביע על נגע שהוחמצ.
4. הדמיה נוספת מצביעה על מקור דימום בהישג יד אנדוסקופי – ממצאים מאנדוסקופיה של קפסולה או אנגיוגרפיה של CT יכולים להנחות נהלים חוזרים.

מיטוב התועלת של אנדוסקופיה חוזרת

כדי למזער את הצורך בהליכים חוזרים, יש להשתמש בהכנת מעיים נאותה, אנדוסקופים מנוסים ומצבי הדמיה מתקדמים. תזמון בדיקות אנדוסקופיות בזמנים מתאימים, במיוחד תוך 24 שעות עבור חולים בסיכון גבוה, משפר את תפוקת האבחון. טכנולוגיות מתפתחות, כמו קולונוסקופיה בסיוע סילון מים ואנדוסקופיה בסיוע כובע, משפרות את ההדמיה ואת שיעורי גילוי הנגע.

מסקנות

EGD וקולונוסקופיה חוזרים ונשנים ממלאים תפקיד קריטי באבחון דימום במערכת העיכול כאשר הבדיקות הראשוניות לא מצליחות לזהות את מקור הדימום. בעוד שלא תמיד אין צורך בהליכי חזרה שגרתיים, בחירת מטופלים מדוקדקת המבוססת על גורמים קליניים יכולה לשפר את דיוק האבחון ולשפר את תוצאות המטופלים. יש צורך במחקר נוסף בכדי לקבוע הנחיות סטנדרטיות לאנדוסקופיה חוזרת בניהול דימום GI.