יסמין עזיז, ד"ר מאוניברסיטת סינסינטי, וד"ר ג'וזף ברודריק, כתבו יחד מאמר מערכת שפורסם ב-7 בנובמבר בכתב העת Neurology, המנתח את השימוש הנוכחי והעתיד הפוטנציאלי של חלופות להסכמה מדעת מסורתית בניסויים בשבץ חריף.
הסכמה מדעת של המטופל היא חלק מכריע בתכנון ויישום ניסויים קליניים אתיים, אבל הזמן הוא חיוני לניסויים בשבץ מוחי. כ-2 מיליון נוירונים מתים בכל דקה שהם נמנעים מחמצן, ולעיתים חולים גם הם חסרי יכולת ולכן אינם מסוגלים להסכים לניסוי, מה שמדגיש את הצורך בהסכמה חירום במקרים מסוימים.
אין כיום תקן עולמי להסכמת חירום לניסויים בשבץ מוחי, עם גישות שונות שננקטו על ידי מדינות שונות.
מאמר מערכת זה נועד לחנך את קהילת הנוירולוגיה הגדולה יותר לגבי הליכי הסכמה אלו והרלוונטיות הנוכחית שלהם לחקר שבץ מוחי בפרט."
יסמין עזיז, MD, עוזרת פרופסור במחלקה לנוירולוגיה ורפואה שיקומית במכללה לרפואה של UC ורופאת בריאות ב-UC
ברודריק הוא החוקר הראשי של ניסוי ה-FASTEST, ניסוי השבץ החריף הראשון בארצות הברית שמשתמש בפרוטוקולים חריגים מהסכמה מדעת (EFIC).
"…התייעצות קהילתית וחשיפה פומבית הם ייחודיים ל-EFIC", כתבו המחברים. "שתי הדרישות עשויות להיות די יקרות וגוזלות זמן, ולעכב את התחלת הלימודים. המאמצים להפוך את EFIC ליעילה יותר ולפחות יקרה בארה"ב נמשכים".
המחברים השותפים ציינו כי התחום ממשיך לחקור את האלטרנטיבות היעילות והיעילות ביותר להסכמה מדעת עתידית, "עקרונות האוטונומיה והטובה של המטופל נותרים הכרחיים". עזיז אמר ששיפור נהלי ההסכמה הוא הזדמנות "להמשיך להניע את השרשראות קדימה" לחקר שבץ מוחי.
"לארצות הברית בפרט יש היסטוריה אפלה מאוד, עדכנית מאוד, לא אתית עם אוכלוסיות מסוימות וביצועי מחקר קליני", אמרה. "עלינו למצוא את הדרך הטובה ביותר לכבד את האוטונומיה של המטופל תוך כדי קידום המחקר כדי בסופו של דבר לקבל טיפולים טובים יותר ליד המיטה."
