סקירה חדשה שפורסמה ב גנים ומחלות בוחן את הרשת הרגולטורית האפיגנטית המורכבת של RNAs ארוכים ללא קידוד (LNCRNAs) בקרצינומה של הפטוצלולרי (HCC), שופך אור על ההשפעה העמוקה של מתילציה של DNA, שינויי היסטון, מתילציה של RNA ו- MicroNAS על תעתיק lncRNA. ניתוח זה מדגיש כיצד מנגנוני רגולציה אלה מניעים את התקדמות סרטן הכבד, ומציעים תובנות חשובות לאסטרטגיות אבחון וטיפול עתידי.
תפקידם של lncRNAs בביולוגיה של סרטן התברר יותר ויותר, מכיוון שהם מווסתים את ביטוי הגנים, שיפוץ כרומטין ומסלולי איתות סלולריים. ב- HCC, מולקולות אלה מקיימות אינטראקציה עם שינויים אפיגנטיים כדי להשפיע על צמיחת הגידול, גרורות ועמידות לטיפול. הסקירה מתעמקת כיצד משתיקת מתילציה של DNA שמוטע LNCRNAs מדכא גידולים, בעוד ששינויים בהיסטון מקדמים או מעכבים את ביטוים בהתאם לאופי המתילציה או האצטילציה. בנוסף, מתילציה של RNA-שינוי N6-methyladenosine (M6A)-Emerges כמנגנון מכריע המשנה את היציבות והתרגום של תמלילים אלה.
מעבר לשינויים ישירים, MicroRNAs (miRNAs) ממלאים תפקיד מרכזי בביטוי lncRNA כוונון עדין באמצעות ויסות שלאחר התמלול. יחסי הגומלין בין miRNAs ל- lncRNA יוצרים רשת RNA אנדוגנית מורכבת מתחרה, ומשפיעה על מסלולי מפתח אונקוגניים וגידולים מדכאים ב- HCC.
הבנת האינטראקציות האפיגנטיות הללו פותחת דרכים עבור סמנים ביולוגיים חדשים שיכולים לחולל מהפכה בגילוי מוקדם, פרוגנוזה וגישות טיפול. זיהוי LnCRNAs המווסתים באופן אפיגנטי סולל את הדרך לטיפולים ממוקדים המווסתים את תפקודם, עלול להתגבר על התנגדות לתרופות ולהעצמת היעילות הטיפולית.
סקירה זו מציעה הבנה עמוקה יותר של האופן בו ויסות אפיגנטית מונעת lncRNA תורמת לפתוגנזה של HCC. תובנות אלה מספקות בסיס לפיתוח טיפולים חדשניים מבוססי RNA שמטרתם לשבש רשתות לקידום סרטן תוך שמירה על תפקודים סלולריים חיוניים.
