כמעט מחצית מבני הנוער מודאגים מהבאת ילדים ורבים חסרי ידע על בריאות הרבייה שלהם, מצאו שני מחקרים חדשים של חוקרי UCL.
המחקרים, שפורסמו ב פוריות האדם ו כתב עת לחינוך בריאותהשתמשו בתוצאות סקר של 931 תלמידים באנגליה בגילאי 16 עד 18, שנאספו בין מאי 2021 ליולי 2022.
ה פוריות האדם המאמר מצא שרוב הסטודנטים (64%) עדיין רוצים להביא ילדים לעולם – כשכמעט מחציתם (49%) מעוניינים להביא שני ילדים.
עם זאת, 45% מכלל המשתתפים אמרו שיש להם חששות לגבי הורות עתידית – והביעו את הפחדים שלהם לגבי יכולתם להביא צאצאים בריאים ומהחיים שילדיהם עשויים לנהל.
כשנשאלו מה החששות שלהם, הגיבו בני הנוער כי פחד, ספק עצמי, בריאות ורווחה, עומסים כלכליים, הפרעה לשאיפות אישיות וחינוך לא כולל להט"ב+ כל אלה שיחקו חלק בחרדות שלהם.
לדוגמה, רצונם של חלק מהתלמידים ללדת ילדים הושפע משינויי האקלים, בעוד שאחרים שהזדהו בקהילת ה-LGBTQ+ חשו שהיחסים וחינוך מיני (RSE) שקיבלו בבית הספר חסרי הכלה.
בינתיים, הסטודנטים שלא רצו ילדים בעתיד (36%) ציינו סיבות כולל: קשרים שליליים להריון ולידה; חשש הורות; גידול ילד בעולם עם עתיד לא ברור; בחינת דרכים חלופיות להורות; ומציאת ילדים מטרד.
אחת המשתתפות אמרה: "מצב העולם בעייתי. ממשלות מושחתות. הסביבה מידרדרת… זה יהיה אכזרי להעביר ילד דרך כל אחת מהבעיות שלנו, במיוחד מכיוון שהם לא משתפרים".
למרבה הצער, מספר סטודנטיות הביעו חוסר עניין בהורות עתידית בשל חששותיהן מהריון ולידה.
החסרונות בחינוך לפוריות בבתי הספר גרמו גם לכך שהתלמידים נותרו בתחושה שליליות ושליליות כלפי הפוריות והיכולת שלהם להביא ילדים לעולם".
ג'ויס הארפר, סופר בכיר, פרופסור, מכון UCL EGA לבריאות האישה
עד לאחרונה, החינוך המיני בבריטניה התמקד בהתבגרות, מחזור, זיהומים המועברים במגע מיני כולל HIV/איידס, אמצעי מניעה והפלות.
ההדרכה באנגליה לגבי חינוך מיני נותרה ללא שינוי במשך כמעט 20 שנה עד שבספטמבר 2020 הפכה תוכנית לימודים חדשה לחינוך ליחסים לחובה בכל בתי הספר היסודיים (בני 5-11) באנגליה.
בנוסף, הוכנסה תוכנית לימודים חובה ל-RSE לבתי ספר תיכוניים (בני 11-18) וכללה את הצורך ללמד בריאות פוריות.
עם זאת, המאמר השני, שפורסם ב כתב עת לחינוך בריאות, מצאו שעדיין היו פערים משמעותיים בהשכלה של צעירים – ושבני נוער אינם לומדים על נושאי רבייה מרכזיים כמו אנדומטריוזיס, אי פוריות והשפעת אורח החיים על הפוריות.
יותר ממחצית (65%) מהתלמידים דירגו את החינוך המיני שקיבלו כמתאים או נמוך יותר ומחצית (49%) אמרו שהם לא יודעים מתי האישה הכי פורייה.
כשנשאלו כיצד ניתן לשפר את השכלתם, הציעו התלמידים להפוך את תכנית הלימודים למכילה ורלוונטית יותר, לצד מתן הוראה כנה, שקופה ולא שיפוטית והגברת החיוביות המינית.
אחת המשתתפות הגיבה: "כל מה שעשינו בבית הספר זה לחזור על סקס בטוח ודיברנו על תקופות שאמנם חשובות זה בקושי לגרד את פני השטח של דברים שאנשים צריכים לדעת עליהם. אם הפלות ועקרות היו נלמדות טוב יותר, אז זה יכול להפחית את האשמה והמבוכה שאנשים שנאבקים בזה ירגישו".
בעוד שנער גבר הוסיף: "הפוך את החינוך לקצת יותר 'עולם אמיתי' במובן זה ש(כרגע) זה יכול להיות קשה ליישם את הידע הנוכחי למה שצריך בחיים".
פרופסור הרפר הוסיף: "זה לא מפתיע שלוקח לנו כל כך הרבה זמן לאבחן מצבים כמו אנדומטריוזיס ותסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS) כאשר לא מלמדים את התלמידים על המצבים האלה. נראה שאנחנו חוששים לדבר על 'נורמלי' ו' מחזור הווסת לא תקין.
"בקשר לחינוך לפוריות, רוב בני הנוער אמרו לנו שהם רוצים ילדים בעתיד, אבל בבית הספר אנחנו מתרכזים ללמד אותם איך לא להיכנס להריון, לא איך לנהל הריון בריא.
"גיל המעבר נכלל כעת בתכנית הלימודים של משרד החינוך וצריך ללמד אותו.
"זו הסיבה ששיתוף הפעולה הבינלאומי לחינוך לבריאות הרבייה שהקמתי פיתח מספר משאבים חינוכיים, כולל מדריך למורים שיהיה זמין, בחינם, בקרוב מאוד."
צוות המחקר מקווה שהמחקר יתרום לשיפור החינוך לבריאות המין והפוריות לסטודנטים באנגליה.
