במחקר שפורסם לאחרונה ב- כתב העת הבינלאומי לתזונה התנהגותית ופעילות גופנית, קבוצה של חוקרים בדקה את ההשפעות האורךיות של שינויים בבעלות על כלבים על פעילות גופנית והתנהגויות תנועה של ילדים באמצעות נתונים ממחקר העוקבה של מרחבי משחק וסביבות לפעילות גופנית של ילדים (PLAYCE).
רקע כללי
למרות חשיבות הפעילות הגופנית לבריאות הילדים, רבים אינם עומדים בהנחיות הפעילות. בעלות על כלבים במקומות כמו אוסטרליה קשורה לרמות פעילות גופנית גבוהות יותר אצל ילדים, שכן בעלות על כלב מעודדת יותר הליכה ומשחק. עם זאת, ההשפעה של בעלות על כלבים על זמן המסך והשינה של ילדים נותרה לא ברורה, ויש חוסר במחקר אורך. אילוצים אתיים מגבילים את ההיתכנות של ניסויים אקראיים, המדגישים את הערך של ניסויים טבעיים או מחקרים תצפיתיים כדי לחקור את הקשר הזה. קיים צורך מכריע במחקר נוסף תוך שימוש בשיטות מתקדמות כדי להעריך במדויק את ההשפעות של בעלות על כלבים על היבטים שונים של התנהגויות תנועה של ילדים.
לגבי המחקר
המחקר הנוכחי, שיזם בפרת', גייס ילדים בגילאי 2 עד 5 משירותי חינוך וטיפול לגיל הרך. המחקר ביקש השתתפות מרקע סוציו-אקונומי מגוון, ואסף נתוני בסיס משנת 2015 עד 2018. כאשר ילדים אלו עברו לבית ספר במשרה מלאה, עקבו אחריהם עד 2021, בתנאי שעמדו בקריטריונים לזכאות, והביאו למדגם של 641 ילדים בגילאי 5 עד 7 עבור גל 2, כאשר ל-600 ילדים יש נתונים מלאים על בעלות כלבים בשני הגלים. מערך זה יצר ניסוי טבעי עם ארבע קבוצות שונות המבוססות על שינויים בבעלות כלבים, מה שמאפשר השוואה בין רמות הפעילות הגופנית והתנהגויות תנועה אחרות לאורך זמן.
הפעילות הגופנית של ילדים נמדדה בקפדנות באמצעות מדי תאוצה ActiGraph GT3X+, שעובדו באמצעות מודל למידת מכונה כדי לסווג את עוצמת הפעילות במדויק. בנוסף, ההורים דיווחו על זמן מסך, משך שינה ופעילות גופנית, והציעו מבט מקיף על התנהגויות התנועה של הילדים. המחקר בחן גם משתנים שונים כמו השכלת הורים ומאפייני משק בית כדי להתאים למבלבלים פוטנציאליים.
גישות אנליטיות כללו מודלים של אפקטים מעורבים ליניאריים כדי לחקור הבדלים בהתנהגויות תנועה לאורך זמן ולפי סטטוס בעלות על כלבים, תוך התאמה למגוון משתנים ולהקשר של מגיפת מחלת הקורונה 2019 (COVID-19).
תוצאות המחקר
מחקר העוקב של PLAYCE פירט את המאפיינים והתנהגויות התנועה של ילדים בסטטוסים שונים של בעלות על כלבים. כמחצית מהמשתתפים היו בנות, עם גיל חציוני של 3.2 שנים בתחילת המחקר. יש לציין כי גורמים סוציו-אקונומיים כגון רמת ההשכלה של האם, מצב התעסוקה ותנאי החיים השתנו באופן משמעותי בין קבוצות בעלות כלבים, והשפיעו על ההקשר של המחקר.
הערכות ראשוניות לא גילו הבדלים משמעותיים בהתנהגויות תנועה שנמדדו על ידי מכשירים בקרב קבוצות בעלות הכלבים. עם זאת, כאשר מסתכלים על פעילות גופנית לא מובנית, ילדים בקבוצות של בעלי הכלב ואובדן כלבים עסקו בפעילויות גופניות יותר מאשר עמיתיהם ללא כלבים. מעניין שההבדלים הללו נבעו בעיקר מפעילויות הקשורות לכלבים. זמן המסך ומשך השינה השתנו גם הם, מה שמצביע על השפעות ניואנסיות של בעלות על כלבים על שגרת היומיום של הילדים.
כאשר ילדים עברו מגיל הגן לבית ספר במשרה מלאה, נצפו שינויים בהתנהגויות התנועה שלהם, עם וריאציות תלויות אם רכשו או איבדו כלב במהלך תקופה זו. עבור בנות, רכישת כלב השפיעה לטובה על פעילות עוצמת האור, בעוד שאובדן כלב הוביל להפחתה הן בפעילויות בעצימות הקלה והן בפעילות הגופנית הכוללת. לעומת זאת, בנים בקבוצת בעלי הכלבים ראו עלייה במשחק האנרגטי, והדגישו את ההשפעות הספציפיות למין של בעלות על כלבים על הפעילות הגופנית של הילדים.
רכישת כלב השפיעה לטובה גם על הפעילות הגופנית הלא מובנית של בנות וגם של בנים, תוך שימת דגש על תפקידן של פעילויות הכלבים בקידום מעורבות גופנית. ממצאים אלו מצביעים על כך ששינויים במעמד הבעלות על כלבים יכולים להשפיע באופן משמעותי על התנהגויות התנועה של ילדים, כאשר אובדן כלב משפיע במיוחד על רמות הפעילות הגופנית של בנות.
מגמות זמן מסך המחישו עוד יותר את ההשפעות הללו, ללא שינויים משמעותיים שנצפו בבנות שרכשו או איבדו כלב, אך מסלול מובהק עבור בנות בקבוצת בעלי הכלבים בהשוואה לבעלי כלבים שאינם בעלי כלבים. הבדל זה מדגיש את הקשר המורכב בין בעלות על כלבים וזמן מסך, אולי משקף סגנון חיים או התאמות התנהגותיות הקשורות לחיית מחמד.
לבסוף, המחקר הדגיש שינויים משמעותיים בפעילות הגופנית ובזמן המסך בקרב ילדים שחווים שינויים בסטטוס הבעלות על הכלב. תוצאות אלו מצביעות על הפוטנציאל של בעלות כלבים להשפיע לטובה על הפעילות הגופנית של ילדים, עם השלכות על אסטרטגיות בריאות הציבור שמטרתן להגביר את המעורבות הפיזית בקרב אוכלוסיות צעירות.
