יכול להיות שאפשר לאבחן את מחלת פרקינסון בעזרת בדיקת רשתית פשוטה? יש לקחת בחשבון ברצינות את הרעיון, על פי מחקר שפורסם בגיליון מאי נוירוביולוגיה של מחלות על ידי חוקרים מאוניברסיטת לבאל שגילו כי הרשתית של אנשים עם מחלת פרקינסון מגיבה באופן שונה לגירויים קלים מזה של אנשים בריאים.
מחלת פרקינסון מאובחנת בדרך כלל כאשר אדם מתייעץ עם רופא בגלל בעיות מוטוריות כמו רעידות. "עד אז המחלה קיימת כבר כמה שנים והנוירונים המושפעים כבר עוסקים בתהליך ניווני בלתי הפיך. זו הסיבה שחשוב למצוא סמנים ביולוגיים שמגלים את הפרקינסון בשלב מוקדם של המחלה", מסביר את המוביל במובילה של מחקרי המוח, פרופסור באוניברסיטת Laval ברפואה ובמרכז המוח של Cervo בעיר.
"הרשתית היא הרחבה ישירה של מערכת העצבים המרכזית וכתוצאה מכך מציעה דרך לא פולשנית לחקור את המוח", ממשיך החוקר. "תגובה חריגה של הרשתית לגירויים אור יכולה להעיד על פתולוגיה המשפיעה על המוח."
כדי לחקור את השדרה הזו, צוות המחקר שלו גייס 20 אנשים שאובחנו עם פרקינסון פחות מחמש שנים. "הנחנו אלקטרודה על העפעף התחתון של כל משתתף ורשמנו את תגובת הרשתית שלהם לסדרת הבזקים בעוצמה, תדירות וצבע שונים. עשינו את אותו הדבר עם אנשים באותו גיל, אך במצב בריאותי טוב. התוצאות שהשגנו לאנשים עם פרקינסון היו חתימה מובחנת מאלה בקבוצת הביקורת," מסביר פרופ 'לאבס.
צוות המחקר ביצע בדיקות דומות בעכברים מהונדסים המבטאים יתר על המידה חלבון אנושי הקשור למחלת פרקינסון. "השתמשנו בעכברים צעירים בהם עדיין לא ניתן היה לראות סימנים מוטוריים למחלה.
מחלת פרקינסון מתרחשת לרוב בקרב אנשים מעל גיל 60. "נוכל להציע בדיקת רשתית פונקציונלית מגיל 50", ממשיך ליבסקי. "על ידי איתור המחלה מוקדם, נוכל להציע התערבויות המונעות את התנוונות הנוירונים המעורבים בפרקינסון. גישה זו יכולה לשמש גם כדי לפקח על התקדמות המחלה, כמו גם את יעילות ההתערבויות המוצעות לחולים."
המחבר הראשון של המחקר הוא הסטודנטית הסטודנטית ויקטוריה סוטו לינאן. Coauthors הם Véronique Rioux, Modesto Peralta III, Nicolas Dupré, Marc Hébert and Martin Lévesque.
