ירידה ברמות הדם של שתי מולקולות המופיעות באופן טבעי בגוף עוקבות מקרוב אחר החמרה של מחלת האלצהיימר, במיוחד אצל נשים. נמצא כי הרמות ירדו בהדרגה, מנשים ללא סימני זיכרון, חוסר התמצאות והאטה בחשיבה לאלו עם סימנים מוקדמים של ליקוי קוגניטיבי קל. ירידות היו בולטות יותר בנשים עם שלבים בינוניים או חמורים של המחלה. ירידות בגברים ניכרו רק במולקולה אחת, וחשפה הבדל ספציפי למחלה בין המינים.
שישה מיליון אמריקאים, רובם מעל גיל 65 ובעיקר נשים, מוערכים כיום כסובלים מסוג כלשהו של מחלת אלצהיימר.
בהובלת מדעני מוח מ-NYU Langone Health, בשיתוף חוקרים אחרים בארה"ב וברזיל, המחקר החדש הראה שרמות הדם של החלבון אצטיל-L-קרניטין היו נמוכות יותר אצל נשים וגברים עם ליקוי קוגניטיבי קל ומחלת אלצהיימר. רמות הדם של קרניטין חופשי, תוצר הלוואי העיקרי של אצטיל-L-קרניטין בתגובות החיוניות לתפקוד המוח, ירדו בהתמדה בנשים בכמויות הקשורות לחומרת הירידה הקוגניטיבית שלהן. בגברים, ירידות משמעותיות נראו רק באצטיל-ל-קרניטין, לא בקרניטין חופשי.
פורסם בכתב העת פסיכיאטריה מולקולרית מקוון 7 בינואר, תוצאות המחקר מצביעות על כך שירידה בשני הכימיקלים במוח הללו יכולה להצביע על נוכחות ומידת מחלת האלצהיימר, ושההבדל הזה עשוי להציע הסבר מדוע נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר למחלה מאשר גברים.
בדיקות מחשב נוספות הראו כי רמות הדם של אצטיל-L-קרניטין וקרניטין חופשי התואמו ביחס ישר בקרב משתתפי המחקר לרמות מוגברות של עמילואיד בטא וחלבון טאו סבוך, שנחשבו זמן רב לסמנים של חומרה מתקדמת במחלת אלצהיימר. ואכן, הדיוק של צוות המחקר באבחון חומרת מחלת האלצהיימר עלה מיותר מ-80 אחוז – בעת שימוש ברמת עמילואיד בטא או חלבון טאו סבוך שנאספו מנוזל השדרה או משתי מולקולות הדם – ל-93 אחוזים בשימוש בשניהם.
הממצאים שלנו מציעים את הראיות החזקות ביותר עד כה לכך שירידה ברמות הדם של אצטיל-L-קרניטין וקרניטין חופשי עשויות לשמש כסמנים ביולוגיים בדם לזיהוי אלו הסובלים ממחלת אלצהיימר, וייתכן כי אלו הנמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דמנציה מוקדמת".
בטי ביג'יו, דוקטורט, חוקרת ראשית במחקר
"התוצאות עשויות גם להסביר את ההבדלים לפי מין במחלת אלצהיימר, כאשר יותר נשים מגברים סובלות מדמנציה", אמר ד"ר ביגיו, עוזר מחקר במחלקה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של ניו יורק גרוסמן. היא קשורה גם למכון נתן קלין למחקר פסיכיאטרי.
"מכיוון שירידות באצטיל-L-קרניטין וקרניטין חופשי עוקבות מקרוב אחר חומרת מחלת האלצהיימר, המסלולים המולקולריים המעורבים בייצורם מציעים יעדים טיפוליים אפשריים נוספים לזיהוי הגורם השורשי של המחלה ואפשר להתערב לפני נזק מוחי קבוע. " אמרה חוקרת המחקר הבכירה קרלה נאסקה, דוקטורט. היא עוזרת פרופסור במחלקה לפסיכיאטריה ובמחלקה למדעי המוח ופיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של ניו יורק גרוסמן. היא קשורה גם למכון נתן קלין למחקר פסיכיאטרי.
המחקר כלל נתונים על שתי קבוצות נפרדות של גברים ונשים בברזיל ובקליפורניה, שבהן מדדו החוקרים את רמות הדם של שתי המולקולות. בסך הכל היו מעורבים 93 מתנדבי מחקר שאובחנו עם דרגות שונות של ליקוי קוגניטיבי, יחד עם 32 גברים ונשים בריאים מבחינה קוגניטיבית בגיל, משקל והשכלה דומים. נעשה שימוש בתוצאות בקבוצה הקליפורנית כדי לאשר את מה שנמצא בקבוצה הברזילאית.
בהתקדם, ד"ר נאסקה אומר כי יש צורך במחקר נוסף על מקורות השורש של אצטיל-L-קרניטין והמסלולים המולקולריים השולטים בייצורו ולמעקב אחר האופן שבו המולקולה משפיעה על כימיה המוח כפי שהיא כלולה במאגרי שלפוחית המוח המשתחררים לדם. . מטרת הצוות היא להגדיר סמנים ביולוגיים אחרים במוח שעוקבים בצורה מדויקת יותר אחר התקדמות מחלת האלצהיימר.
ד"ר נאסקה אומר שאם מחקרים נוספים יאשרו את הממצאים האחרונים שלהם, המחקר של הצוות יכול לשמש לפיתוח בדיקת דם לדמנציה ולמעקב אחר התקדמות מחלת האלצהיימר בצורה קלה יותר ולא פולשנית. נכון לעכשיו, חיפוש אחר סמנים ביולוגיים של התקדמות המחלה יכול להיות כרוך ברזי עמוד שדרה סדרתיים המהווים סיכון לכאב וזיהום. בדיקת דם עשויה להיות שימושית גם כדי לתמוך או להוסיף מדד כמותי אובייקטיבי יותר של חומרת המחלה מאשר שאלונים קיימים הבודקים מיומנויות זיכרון או חשיבה.
בדיקת דם, אומר ד"ר נאסקה, יכולה גם לעזור לחזות את היעילות, או היעדרן, של טיפולים תרופתיים פוטנציאליים חדשים שנועדו לעכב או למנוע את הופעת מחלת האלצהיימר.
גם אצטיל-L-קרניטין וגם קרניטין חופשי חיוניים לתפקוד בריא של המוח ולוויסות חילוף החומרים של אנרגיית התא. מחקר עבר של הצוות של ד"ר נאסקה הראה שאצטיל-ל-קרניטין גם מעביר מולקולות מהמיטוכונדריה של תחנת הכוח של התא לגרעין השולט של התא, ומאפשר לגנים להיפתח ולהיות מופעלים. פעולת הסעה זו היא המפתח בוויסות הגנים המייצרים את הנוירוטרנסמיטר גלוטמט, כימיקל נוסף המעורב ברוב פעילויות המוח, כולל תיקון תאי עצב (פלסטיות). זה חשוב באזור ההיפוקמפוס של המוח, שעוזר לווסת את הזיכרון ושם ידוע שנזק ראשוני ממחלת אלצהיימר מופיע.
ד"ר נאסקה אומר שרמות מוגזמות של גלוטמט נקשרו גם להפרעות במצב הרוח ולמקרים חמורים של דיכאון בבני אדם, הפרעות הקשורות קשר הדוק למחלת האלצהיימר. הצוות שלה גם קשר חוסרים באצטיל-ל-קרניטין, אך לא קרניטין חופשי, לדיכאון וטראומה בילדות. מתוכננות חקירות עתידיות כיצד למנוע התקדמות של דיכאון למחלת אלצהיימר.
תמיכת המימון למחקר ניתנה על ידי מענקים של המכונים הלאומיים לבריאות R24AG06517, P50AG16573 ו-P30AG066519. תמיכה נוספת במימון הגיעה מקרן רוברטסון לפיתוח טיפולי, מכון ד'אור למחקר וחינוך, רשת בית החולים Rede D'Or Sao Luiz, החברה הבינלאומית לנוירוכימיה, Fundação Carlos Chagas Filho de Amparo à Pesquisa do Estado do Rio de Janeiro, Serrapilheira המכון ואיגוד האלצהיימר מעניקים AARG-D-61541.
מלבד ד"ר ביגיו וד"ר נאסקה, חוקרים נוספים של NYU Langone המעורבים במחקר הם החוקרים השותפים אריה קורמן ודרו ר. ג'ונס, PhD. חוקרים אחרים במחקר הם ריקרדו לימה-פילו, פליפה סודו, קלאודיה דראמונד, נעימה אסונקאו, בארט ונדרבורגט, סרג'יו פריירה, פאולו מאטוס, פרננדה טובאר-מול, פרננדה דה פליצ'ה ומייקל לורנקו, באוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'ניירו. ומכון ד'אור למחקר וחינוך, גם הוא בברזיל; אוליביה בארנהיל, באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק; ג'יימס ביסלי ושרה יאנג, באוניברסיטת דיוק בדורהאם, צפון קרוליינה; ודיוויד סולצר ואליזבת הד, באוניברסיטת קליפורניה, אירווין.
