בדיקה חדשה להדמיה פלואורסצנטית יכולה לראשונה למדוד באופן אובייקטיבי ולא פולשני אובדן ריח, הידוע קלינית בשם אנוסמיה. הכוונה לעצב הריח, לכלי החדש יש פוטנציאל לחסל ביופסיות המשמשות לאבחון מצבי אנוסמיה מסוימים ולסייע בפיתוח התערבויות טיפוליות. מחקר זה פורסם בגיליון אוגוסט של כתב העת לרפואה גרעינית.
מחקרים מראים כי כ-13.3 מיליון מבוגרים בארצות הברית סובלים ממגוון רחב של הפרעות ריח וכי 3.4 מיליון סובלים מהיפוסמיה חמורה או אנוסמיה מלאה. עם זאת, מחקרים אלה בוצעו לפני מגיפת נגיף ה-COVID-19 ולכן מזלזלים מאוד באנשים עם הפרעות ריח.
למרות החשיבות הבסיסית של חוש הריח באיכות החיים והשכיחות הגבוהה של אנוסמיה, אין כיום שיטות אובייקטיביות ובלתי תלויות למשתמש להערכת תפיסת הריח זמינות הן מבחינה קלינית או לשימוש בסביבה של בני אדם או בחיות מחקר. ביקשנו לחקור דרך חדשה לאבחן אובדן ריח באמצעות חומר הדמיה ניאון מיוחד, Tsp1a-IR800פ."
דאורן אדילביי, MD, עוזר פרופסור במחלקת אף-אוזן-גרון/ניתוחי ראש וצוואר באוניברסיטה הרפואית של דרום קרוליינה, בצ'רלסטון, דרום קרוליינה
Tsp1a-IR800פ מכוון לתעלת נתרן 1.7 (Nav1.7), הממלא תפקיד קריטי בריח על ידי סיוע בהתפשטות האותות לנורת הריח. כדי לקבוע את הביטוי של Nav1.7, חוקרים ערכו את Tsp1a-IR800פ הדמיה של עכברים עם ריח נורמלי, עכברים עם אנוסמיה הנגרמת כימית. מחקרי הדמיה נוספים בוצעו על רקמות אפיתל ריח של פרימטים לא אנושיים. כמו כן צולמו אפיתל חוש הריח של אוגרים נגועים ב-COVID-19 וגופות אנושיות של חולים שאובחנו בעבר עם COVID-19 ונכנעו למחלה.
לאvנמצא כי 1.7 מתבטא בשפע בנבדקים עם חוש ריח תקין, בעוד שבנבדקים עם אנוסמיה הביטוי של Nav1.7 ירד באופן משמעותי, כפי שמוצג על ידי אות הקרינה. כמו כן צוינה הורדת עוצמת האות פרופורציונלית למידת הנזק, כלומר פליטות/אות פלורסנט נמוכות יותר עשויות להעיד על אובדן ריח ושפליטות/אות פלואורסצנטיים גבוהים יותר עשויים להעיד על תגובת טיפול והתאוששות ריח.
מחברי המחקר ציינו כי לחומר הדמיה פלואורסצנטי זה יש פוטנציאל לשימוש במשרדו של הרופא עם אנדוסקופ לאבחון הפרעות ריח. ניתן ליישם אותו באופן מיידי גם במחקרים פרה-קליניים במודלים של בעלי חיים (בהם לא קיימים כלים אובייקטיביים ולא פולשניים) כדי להעריך את היעילות של התערבויות תרופתיות המשחזרות את חוש הריח ובכך מסייעות בפיתוח תרופות חדשות.
"גילוי בשלב מוקדם של הפרעות ריח יכול להוביל להתערבויות בזמן שיכולות לטפל במחלה או למזער את התקדמות המחלה ובכך לתרום לשיפור איכות החיים של החולים", אמר Naga Vara Kishore Pillarsetty, PhD, פרופסור במחלקה לרדיולוגיה במרכז הסרטן Memorial Sloan Kettering בניו יורק, ניו יורק. "חידוש זה יכול להוביל לפיתוח של חומרי הדמיה דומים להפרעות חושיות ונוירולוגיות אחרות, להרחיב את היקף ההדמיה המולקולרית".