עיתון מערכת חדש פורסם ב של Oncotarget כרך 15 ב-24 בינואר 2024, שכותרתו "גורל גילוי סמים באקדמיה; השלכה במזבלה של פרסום?"
במאמר המערכת החדש הזה, חוקרים עוזמה סקיב, אייזק ס' דמארי, אלכסנדר ג' אובוכוב, מירזה ס' בייג, עמירם אריאל, ו קרישנן חג'לה, מאת Devi Ahilya Vishwavidyalaya, Indore, דנים בגילוי תרופות – תהליך מייגע שגוזל זמן גם בגילוי האם מולקולה יעילה וספציפית בפגיעה במטרה וגם באישור שהתרופה הפוטנציאלית אינה גורמת לתופעות לוואי חמורות. מועמדים רבים לסמים נכשלים בחציית מחסומים מרובים של המסע הארוך הזה; הם מפגרים בהיבט אחד או בכמה היבטים ולעולם אינם עוברים מעבר לספסל המחקר כדי לתרום לבריאות הציבור. הכשלים הללו הופכים את תהליך גילוי התרופות לגוזל זמן רב, יקר ומייגע.
"נקודת המבט הזו מתמקדת בשרטוט כיצד ומדוע מאמצי המחקר של מיליוני דולרים בתחום גילוי התרופות אינם מצליחים להגיע למלוא הפוטנציאל שלו".
לא חסרים מחקרים המתמקדים בגילוי תרופות. הם מתפרסמים על בסיס יומי ומתארים את המאמצים המקיפים טכנולוגיה קונבנציונלית ו/או מודרנית לגילוי תרופות, לרבות עיצוב תרופות מבוסס מבנה (SBDD), סקר וירטואלי, סקר בתפוקה גבוהה (HTS), בינה מלאכותית (AI) ותאים- גישות מיון מבוססות. עם זאת, אסטרטגיות רבות לפיתוח תרופות מעורפלות למדי בהתקדמותן.
לפיכך, קיים פער גדול בין "גילוי" סמים ל"פיתוח". חלק זה יכול להיות מיוחס לחוסר הסינרגיה בין האקדמיה לתעשייה ברמות רבות. חלק ניכר מכישלון זה נובע מהיעדר התייעלות בתהליך פיתוח התרופות.
"בנקודת המבט הנוכחית, דנו מדוע מולקולות טיפוליות רבות לעולם אינן מגיעות למחקרים קליניים למרות שהוכחו כיעילניות פרה-קלינית. בנוסף, דנו בפתרונות האפשריים להתגבר על התבוסה הזו בתהליך פיתוח התרופה."
