Search
כאב נרחב הופך פעילות גופנית לאתגר עבור חלק מהחולים עם טרשת נפוצה

אתגרים נוכחיים בהגדרה, מדידה וטיפול בעייפות הקשורה בטרשת נפוצה

מדען המחקר של קרן קסלר ג'ון דלוקה, דוקטורט, פרסם מאמר קליני משמעותי ב כתב עת לנוירולוגיה, שופך אור על האופי החמקמק של עייפות בטרשת נפוצה (MS) והשלכותיה על הטיפול. המחקר מספק סקירה מקיפה של האתגרים הנוכחיים בהגדרה, מדידה וטיפול בעייפות הקשורה בטרשת נפוצה, ומציע תובנות וכיוונים חדשים למחקר עתידי.

המאמר בגישה הפתוחה, "עייפות בטרשת נפוצה: האם נוכל למדוד אותה והאם נוכל לטפל בה?" (Doi: 10.1007/s00415-024-12524-9), פורסם ב-5 ביולי 2024. הוא מדגיש את האופי הרב-ממדי של העייפות, תוך שימת דגש על המאבק המתמשך להגדיר אותה במדויק ולמדוד אותה ביעילות. ד"ר דלוקה זיהה למעלה מ-250 סולמות המשמשים להערכת עייפות, אך ציין בעיות משמעותיות בתקפות התוכן, והעלו שאלות לגבי יעילותם.

"היכולת שלנו להגדיר, למדוד ולטפל בעייפות בטרשת נפוצה השתפרה רק מעט למרות יותר ממאה שנים של מחקר," אמר ד"ר דלוקה, סגן נשיא בכיר למחקר והדרכה בקרן. "מחקר זה מדגיש את הצורך בגישות חדשניות כדי להבין טוב יותר את הסימפטום המורכב הזה ולטפל בו. זה גם מדגיש את הצורך להבחין בין עייפות לתסמינים קשורים אחרים ולפתח כלי מדידה מדויקים יותר. התמודדות עם אתגרים אלו חיונית לשיפור איכות החיים של אנשים עם טרשת נפוצה."

עייפות משפיעה על עד 90 אחוז מהאנשים עם טרשת נפוצה, ומשפיעה באופן משמעותי על חיי היומיום שלהם. למרות שכיחותה, הגדרת עייפות נותרה מאתגרת בשל אופיה הסובייקטיבי והרב-גוני. המאמר סוקר הגדרות היסטוריות ועכשוויות של עייפות, מבקר את כלי המדידה הקיימים על חוסר הבהירות והעקביות שלהם, וחוקר את האופי הסובייקטיבי של העייפות ואת המתאם שלה עם תסמינים אחרים כמו דיכאון, כאב ותלונות קוגניטיביות.

יתר על כן, ד"ר דלוקה בוחן את תפקיד המוח בעייפות, ומציע ששיבושים בלולאה הקורטיקו-סטריאטו-תלמו-קורטיקלית תורמים לעייפות מרכזית. "טכניקות הדמיית MRI מתקדמות הראו שעייפות מרכזית מתאמת עם שיבושים ברשת המוח הזו. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שתמריצי מוטיבציה יכולים להפחית עייפות על ידי גירוי הרשת הפרונטו-סטריאטלית, מה שמציע גישות טיפול פוטנציאליות חדשות", הדגיש.

כיצד נוכל לטפל בעייפות?

המחקר דן בטיפולים תרופתיים ולא תרופתיים בעייפות בטרשת נפוצה. טיפולים תרופתיים, כגון אמנטדין, מודפיניל ומתילפנידאט, הראו יעילות מוגבלת. לעומת זאת, המאמר בוחן גם טיפולים לא תרופתיים בעייפות, כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי ופעילות גופנית, אשר הראו השפעות בינוניות עד גדולות בהפחתת תסמיני העייפות. בנוסף, מוזכר הפוטנציאל של גישות חדשניות המערבות את מערכת התגמול של המוח, מה שמצביע על כך שתמריצי מוטיבציה יכולים למלא תפקיד מכריע בניהול עייפות בחולי טרשת נפוצה.

מחקר זה נתמך בחלקו על ידי האגודה הלאומית לטרשת נפוצה (NMSS) Grant MB-2107-38097 ומימון מקרן Kessler.

דילוג לתוכן