בלב צפון מרכז טורקיה, בירת החיתים העתיקה, נמצאו גילויים ארכיאולוגיים מרתקים במשך למעלה ממאה שנים. לאחרונה, נחשפה תגלית מדהימה מתוך כ-30,000 לוחות חרס שנמצאו במקום היסטורי זה. הלוחות, המפוסלים בכתב יתדות, הצליחו לשנות שוב את הבנתנו לגבי שפות ותרבויות עתיקות.
מאה שנות חפירה מניבות גילוי חסר תקדים
אזור בועזקאלה-הטושה היה מוקד לפעילות ארכיאולוגית מתמשכת במשך למעלה ממאה שנים, והעבודה בו רחוקה מלהיות שגרתית. ניתוח לאחרונה של לוחות החרס, שרבים מהם נכתבו בשפה החיתית-נסית – השפה ההודו-אירופית העתיקה ביותר הידועה לנו – חשף משהו יוצא דופן. בעיצומו של פענוח טקסטים טקסיים שגרתיים, מצאו החוקרים קטע בשפה הודו-אירופית בלתי ידועה עד כה.
שפה בלתי צפויה מתגלה
הגילוי המפתיע התרחש כאשר מומחים פענחו טקסט טקסי שכלל קטעים בשפה בלתי מוכרת. תגלית זו פורסמה לאחרונה על ידי אוניברסיטה גרמנית, שהדגישה את חשיבות הממצא. למרות שהמילים הספציפיות של השפה החדשה נותרו בלתי מובנות, הטקסט החיתי הסובב, שפוענח מזמן, סיפק רקע קונטקסטואלי שהעמיק את ההבנה.
מומחה לכתב יתדות העלה כי ייתכן שמקור השפה המסתורית הוא באזור הידוע היסטורית כקלאשמה, אזור הכולל כיום את הערים הטורקיות בולו וגרדה. חוקר נוסף תמך בתיאוריה זו, והציע דמיון בין השפה החדשה לבין הלווית, שפה שדוברה בטרויה ההיסטורית – לא העיר היוונית, אלא עיר ארמון מתקופת הברונזה.
המשמעות של הגילוי לעתיד
הגילוי אינו עוסק רק בחשיפת שפה חדשה; הוא מעמיק את הבנתנו לגבי הנוף התרבותי והלשוני של החיתים. החיתים היו ידועים בהתעניינותם בשפות זרות ובשימור טקסים מתרבויות שונות. לוחות החרס כוללים לעיתים ציטוטים במספר שפות הודו-אירופיות, המצביעים על שטיח תרבותי עשיר של חילופי תרבויות ושימור.
הממצאים הללו מרמזים שאולי יש עוד שפות שממתינות להתגלות בין רישומי החיתים. האפשרות הזו הופכת את החפירות המתמשכות בטורקיה לא רק לעניין של חשיפת העבר, אלא גם למיפוי הרשתות הלשוניות והתרבותיות המורכבות שעיצבו את הציוויליזציות העתיקות.
כל לוח וכל שורת כתב יתדות מפוענחת לא רק מוסיפה ידע חדש, אלא גם מזכירה לארכיאולוגים את העולם הרחב והמחובר של המזרח הקרוב העתיק. גילוי שפה הודו-אירופית בת 3,500 שנה רק מגביר את ההתרגשות והמחויבות למחקרים אלו. עם המשך המחקר, קרקעות העתיקות של טורקיה בטוח יחשפו עוד סודות, ויוכיחו שכל שבר חרס מכיל סיפור שמחכה להיספר.
