מחקר חדש מצא ארבעה גנים עם כמה מההשפעות הידועות הגדולות ביותר על עיתוי גיל המעבר שהתגלו עד כה, ומספקים תובנה חדשה לגבי הקשר בין תזמון גיל המעבר לסיכון לסרטן.
גנים מגיעים בזוגות, וכאשר לנשים יש רק עותק עבודה אחד של ארבעת הגנים החדשים שזוהו (ETAA1, ZNF518A, PNPLA8, PALB2)יש להם גיל המעבר בין שנתיים לחמש וחצי שנים מוקדם מהממוצע.
פורסם ב טֶבַעהניתוח בקנה מידה גדול מומן על ידי המועצה למחקר רפואי ו-Wellcome. הצוות בחן לראשונה את השונות בנתונים מרצף גנטי של 106,973 משתתפות לאחר גיל המעבר במחקר הביובנק הבריטי. החוקרים התמקדו בסוגים נדירים של שינויים גנטיים הגורמים לאובדן החלבון, וחקרו את השפעתם על העיתוי של גיל המעבר.
השינויים הגנטיים שנחקרו כולם נדירים באוכלוסייה, אולם השפעתם על גיל המעבר גדולה פי חמישה מההשפעה של כל וריאנט גנטי שכיח שזוהה בעבר. ההשפעה החזקה ביותר נמצאה מגורי גנים ב ZNF518Aנמצא רק באחת מכל 4,000 נשים. וריאנטים אלה קיצרו את תוחלת חיי הרבייה יותר מרוב הגנים שזוהו בעבר.
גילוי השפעת הגנים נותן למדענים הבנה טובה יותר של המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס גיל המעבר, וקשרים למחלות אחרות.
פרופסור אנה מורי, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אקסטר, שותפה למחקר, אמרה: "במשך עשרות שנים, גיל המעבר לא נחקר, אך כעת זהו תחום מדעי המתפתח במהירות. לעיתוי גיל המעבר יש השפעה עצומה על נשים כשהם מתכננים את הקריירה והחיים שלהם, והבנת השינויים הגנטיים היא בעלת עניין מיוחד במונחים של טיפולים פוטנציאליים שיכולים להאריך את חיי הרבייה בעתיד."
כאשר מתרחש נזק ל-DNA שלא תוקן בביצים, הם עלולים למות. קצב איבוד הביציות קובע מתי נשים חוות את גיל המעבר. העבודה הקודמת של הצוות הראתה שגנים רבים המשפיעים על עיתוי גיל המעבר עשויים לעשות זאת על ידי השפעה על השלמות הגנטית של הביציות. אותם גורמים משפיעים על תאים ורקמות אחרים במקביל, ובמחקר חדש זה, הצוות מצא שרבים מהגנים הקשורים לתזמון גיל המעבר הם גם גורמי סיכון לסרטן. אלה כוללים שינויים בגנים BRCA1 ו-BRCA2, אשר מביאים לגיל המעבר מוקדם יותר וגם לסיכון מוגבר לסרטן.
זה נחשב לתהליך בגן חדש חמישי הקשור לתזמון גיל המעבר (SAMHD1). הצוות גילה ששינויים בגן זה עלולים לגרום לנשים לעבור גיל המעבר למעלה משנה מאוחר מהממוצע. החוקרים גם גילו לראשונה ששינויים בגן זה גורמים לנטייה לסוגי סרטן שונים אצל גברים ונשים.
מחקרים קודמים מראים שהשחלה הנשית מזדקנת בקצב מהיר יותר מאיברים אחרים בגוף, וזוהי מערכת מודל להבנת הביולוגיה של הזדקנות רחבה יותר. המחקר האחרון שלנו מתבסס על תפיסה זו, ומוכיח שחקר הזדקנות השחלות לא רק יוביל להבנה טובה יותר של הביולוגיה שמאחורי אי פוריות והפרעות פוריות אחרות, אלא ישפר את ההבנה שלנו לגבי תהליכים בסיסיים המווסתים נזקי DNA וסיכון לסרטן באוכלוסייה הכללית. ."
פרופסור ג'ון פרי, מוביל משותף מהיחידה לאפידמיולוגיה של MRC, אוניברסיטת קיימברידג'
לאחר שימוש בנתונים מפרויקט 100,000 גנומים, בראשות Genomics England ו-NHS England, הצוות מצא כי אמהות עם מספר גבוה של וריאנטים גנטיים הגורמים לגיל המעבר מוקדם יותר נטו לשינויים חדשים יותר ב-DNA שהן העבירו לילדיהם. מחברי המחקר סבורים כי הסיבה לכך היא שהגנים הרלוונטיים מעורבים בתיקון הנזק ל-DNA, כך שתפקוד זה עלול להיפגע בשחלות, מה שמאפשר להתרחש שינויים גנטיים חדשים בביצים.
ד"ר הילארי מרטין, שותפה להובלת מחקר ממכון Wellcome Sanger, אמרה: "שינויים חדשים ב-DNA בביצית או בזרע הם המקור לכל השונות הגנטית בבני אדם, התורמים להבדלים בין אנשים במראה, בהתנהגות ובסיכון שלהם. עד כה, ידענו מעט מאוד מה משפיע על השינויים ב-DNA החדשים, מלבד גיל ההורים.
המאמר נקרא "קשרים גנטיים בין הזדקנות השחלות, סיכון לסרטן ושיעורי מוטציות דה נובו", והוא פורסם ב- טֶבַע.
