שינויי אקלים וקונפליקט מתדלקים תחייה של כולרה באפריקה, עם ההתקדמות לקראת חיסול המערער על ידי מימון כרוני, על פי ניתוח חדש.
בשנת 2024 דווחו על יותר מ 175,000 מקרים של כולרה ו -2,700 מקרי מוות במדינות דרום ומזרח אפריקה, מה שהפך אותה להתפרצות כולרה הקטלנית ביותר באזור זה בעשור האחרון, על פי תקציר האו"ם שפורסם השבוע (17 בפברואר).
מספר המקרים היה הגבוה ביותר ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC), אתיופיה, סומליה, זמביה וזימבבואה, מונע על ידי מחסור במים, סוגיות תשתיות, שיטפונות חוזרים ונשנים, משרד האו"ם לתיאום העניינים ההומניטריים (אוקה) אמר ו
לעיתים רחוקות מתעדפים את בקרת כולרה מחוץ לתגובות חירום, מה שמקשה על חיסול לטווח הארוך. "
פיליפ ברבוזה, מוביל צוות, תוכנית כולרה
עד כה השנה, 14 מדינות דיווחו על התפרצויות כולרה פעילות, כולל התפרצות חדשה באנגולה ועל תחייה של מקרים באוגנדה ובזמביה.
שיפור תשתית מים, תברואה והיגיינה (WASH) הוא קריטי לכולרת הגזע, המתפשטת ברובם באמצעות מים מזוהמים ותרגילי תברואה לקויים. אולם ההתקדמות בנושא קריטי זה לא הספיקה, על פי מחקר אחר.
ילדים שקוראים עלונים למניעת כולרה המזהירים את הסכנות של כולרה וכיצד ניתן למנוע אותה. זְכוּת יְוֹצרִים: BMJ Global Health כתב העת בחודש שעבר (22 בינואר) העריך את יישום המסגרת האזורית 2018-2030 למניעה ובקרה של כולרה על ידי משרד אפריקה של ארגון הבריאות העולמי (WHO-AFRO).
היא מצאה כי חמש שנים ליוזמה, ההתקדמות האזורית הכוללת עמדה על 53 אחוז בלבד – מתחת למה שצריך כדי לעמוד ביעד האו"ם של ביטול כולרה עד 2030.
פיליפ ברבוזה, הובלת צוות של תוכנית ה- Who's Cholera ומחבר משותף של המחקר, אומר כי כולרה נמשכת באפריקה בגלל כמה אתגרים קשורים זה לזה.
"לא מספיק פיתוח תשתיות שטיפה, פערי מימון מתמשכים ומערכות בריאות חלשות פגעו במאמצים", הוא מסביר.
"לעיתים רחוקות מתעדפים בקרת כולרה בתגובות חירום מחוץ לתגובות חירום, מה שמקשה על חיסול לטווח הארוך."
כדי לשנות זאת, ברבוזה וצוותו ממליצים להקים קרן כולרה אפריקאית תחת האיחוד האפריקני ו- WHO-AFRO למימון יוזמות למניעה ותגובה של כולרה בר קיימא.
התחייה של כולרה
על פי המחקר, 29 מתוך 47 מדינות באזור האפריקני מסווגות ככולר-אנדמיות והן היעדים העיקריים לחיסול.
עם זאת, התחייה האחרונה של התפרצויות כולרה התפשטה מעבר לנקודות החמות המסורתיות הללו, וחשפה גם חולשות במדינות לא אנדמיות.
ההתקדמות האיטית ליישום המסגרת האזורית למניעת כולרה עשויה להסביר את הישנות ההתפרצויות במדינות אנדמיות וגם לא אנדמיות, כך עולה מהמחקר, כך עולה מהמחקר, כך עולה
אתיופיה הוכיחה את התקדמות רבה ביותר (76 אחוז) ביישום המסגרת, בעוד שמדינות כמו מאוריטניה ודרום אפריקה מפגרות משמעותית (19 אחוזים).
באזורים מסוימים חלו שיפורים, כמו מיפוי נקודה חמה, מעקב ויכולת תגובה מהירה.
אולם ההתקדמות נותרה איטית באזורים קריטיים כמו תשתיות Wash ומימון בר -קיימא לבקרת כולרה, כך מצא המחקר.
ג'קסון מוסמבי, מנהל פרויקטים בתוכנית אבטחת הבריאות העולמית של Amref Health Africa, מספר Scidev.net: "רק 31 אחוז ממדינות אפריקה יישמו התערבויות באיכות מים, והותירו מיליונים פגיעים למקורות מים לא בטוחים.
"בינתיים, רק 16 אחוז מהמדינות מימנו במלואן את תוכניותיה הלאומיות של כולרה, כשהרוב סומכות על תמיכת התורמים."
אקלים וסכסוך
התערבויות אלה חיוניות יותר מכיוון ששינוי האקלים מוביל לאירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו שיטפונות, מזוהם אספקת מים. במספר מדינות, הסכסוכים מגדילים גם את התפשטות כולרה, מה שמאלץ אנשים למחנות צפופים עם תברואה לקויה.
"שינויי אקלים אינם גורמים ישירות לכולרה, אך היא מחמירה התפרצויות על ידי שיבוש מקורות מים והגבלת הגישה למים נקיים", מסבירה ברוזה.
המחקר קורא לשלב בקרת כולרה בתוכניות לטווח הארוך כמו אלה למיגור פוליו ומלריה.
החוקרים אומרים כי הרחבת תוכניות החיסון ותמיכה בייצור חיסונים מקומיים הם חלק מהפתרון, יחד עם השקעה בתשתיות Wash.
בגאנה, רק לרבע ממשקי הבית יש גישה למתקני שירותים בלעדיים לשימוש בלעדי, לדברי יאו אטאה ארהין, מומחה מים, תברואה והיגיינה ב- World Vision Ghana.
"יש להתמודד עם תברואה והיגיינה לקויה ברמה הקהילתית כדי לשבור את מעגל העברת כולרה", אמר.