אספירין לא מראה שום תועלת במניעת הישנות סרטן השד, כך מגלה מחקר

במחקר שפורסם לאחרונה ב- JAMA, קבוצת חוקרים קבעה האם אספירין מפחית את הסיכון לאירועי סרטן פולשניים בקרב שורדות סרטן השד.

לימוד: אספירין לעומת פלצבו כטיפול אדג'ובנטי לסרטן השד. קרדיט תמונה: Belkina Margarita/Shutterstock.com

רקע כללי

מספר מחקרים הוכיחו את הפוטנציאל של אספירין להפחית את התמותה בקרב שורדות סרטן השד, עם עדויות משמעותיות מניתוחים מאוחדים של מחקרים אקראיים המצביעים על סיכון נמוך יותר לאדנוקרצינומה גרורתית בקרב משתמשי אספירין.

מחקר בריאות האישה תמך בכך עוד יותר בכך שהראה שימוש ארוך טווח באספירין הפחית את הסיכון לסרטן גרורתי.

דרוש מחקר נוסף כדי לחקור את היתרונות והמנגנונים הפוטנציאליים של אספירין בטיפול בסרטן, במיוחד זיהוי תת-קבוצות חולים ספציפיות שעשויות להפיק תועלת מהשימוש בו.

לגבי המחקר

ניסוי Alliance A011502 נערך בארצות הברית ובקנדה, מחקר שלב 3, אקראי, כפול סמיות. משתתפים בגילאי 18 עד 70 עם סרטן שד שלילי עם Erb-B2 Receptor Tyrosine Kinase 2 (ERBB2) שסיימו טיפולים סטנדרטיים חולקו באקראי לקבל 300 מ"ג של אספירין מדי יום או פלצבו.

אוכלוסיית המחקר הייתה מרובדת לפי מצב קולטן הורמונים, מדד מסת הגוף, שלב הסרטן והזמן מאז האבחנה.

הניסוי אושר על ידי המכון הלאומי לביקורת מוסדית המרכזית, וקבע הסכמה מדעת ובדיקת בטיחות כל שישה חודשים.

הניסוי כלל 3020 מטופלים אך הופסק מוקדם עקב היעדר יתרונות משמעותיים, שכן יחס הסיכון להישרדות ללא מחלות בין קבוצות האספירין והפלצבו היה 1.27.

המחקר גם אסף דגימות דם ושתן וערך מעקבים כל שישה חודשים כדי לעקוב אחר הדבקות והשפעות שליליות. למרות ניטור קפדני והקפדה על הפרוטוקול, הניסוי הסתיים ללא ראיות משמעותיות התומכות ביעילות של אספירין בהפחתת הישנות סרטן השד.

תוצאות המחקר

למחקר הנוכחי נרשמו 3,020 משתתפים ב-534 אתרים בארה"ב וקנדה מה-6 בינואר 2017 ועד ה-4 בדצמבר 2020. כל משתתף חולק באופן אקראי אספירין או פלצבו, עם 1510 בכל קבוצה.

הניסוי ביקש להעריך את היעילות של 300 מ"ג אספירין יומי בשיפור הישרדות נטולת מחלות פולשניות (IDFS) בקרב ניצולי סרטן שד בסיכון גבוה ללא גרורתי. המשתתפים, בגילאי 23 עד 69 שנים, הציגו פרופיל דמוגרפי ומאפייני גידולים מגוון שהיה מאוזן היטב בין שתי הקבוצות.

בנקודת ההרשמה, רוב המשתתפים סבלו ממחלה חיובית לקולטנים להורמונים, עברו כימותרפיה, והיה להם זמן חציוני מהאבחנה ועד הגיוס של כ-13 חודשים.

האופי המקיף של הניסוי הבטיח נהלי ניטור חזקים, כאשר ועדת ניטור נתונים ובטיחות של הברית בוחנת את התנהלות הניסוי ואת הבטיחות אחת לשנה.

הניסוי הגיע לניתוח הביניים הראשון שלו בנובמבר 2021, שבו נצפו 191 אירועים. הנתונים הראו יחס סיכון של 1.27 עבור אספירין לעומת פלצבו, חציית גבול חוסר התוחלת שנקבע מראש והובילה להמלצה להפסיק את טיפולי הניסוי עקב היעדר תועלת משמעותית.

עד למעקב החציוני של 33.8 חודשים, נרשמו 253 אירועים של IDFS, עם מעט יותר אירועים בקבוצת האספירין מאשר בקבוצת הפלצבו, אך ללא מובהקות סטטיסטית.

ההיצמדות לתרופה הייתה גבוהה וניתנת להשוואה בשתי הקבוצות, עם יותר מ-90% היצמדות לאחר 12 ו-24 חודשים לאחר ההרשמה. שימוש מחוץ לפרוטוקול באספירין ובתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות היה דומה בין הקבוצות, והשיעורים היו עקביים עם אלה שנראו בניסויים אחרים מבוקרי פלצבו של אספירין למחלות שונות.

תופעות הלוואי היו במעקב צמוד, ללא הבדל משמעותי בהתרחשות תופעות לוואי חמורות בין קבוצות האספירין והפלצבו. היו כמה תופעות לוואי חמורות בקבוצת האספירין, כולל אירועים לבביים וכלי דם, אך אלה לא הובילו להפסקת הטיפול לפי פרוטוקול הניסוי.

מסקנות

לסיכום, בניסוי האחרון, אספירין במינון 300 מ"ג ליום לא הראה תועלת בשיפור ה-IDFS בחולות עם סרטן שד מוקדם בסיכון גבוה. למרות מעקב קצר יותר, הניסוי חצה את גבול חוסר התוחלת שנקבע מראש, מה שמרמז שמעקב נוסף לא ישנה את התוצאה.

מחקרים קודמים רמזו על היתרון ההישרדותי הפוטנציאלי של אספירין, במיוחד ממחקר קרדיווסקולרי, המצביעים על כך שאנשים בריאים יותר עשויים להמשיך להשתמש באספירין.

עם זאת, הממצאים עולים בקנה אחד עם ההמלצה של כוח המשימה למניעה של ארצות הברית נגד אספירין במינון נמוך למניעה ראשונית של הלב וכלי הדם באנשים מעל גיל 60 ותוצאות מקבילות מניסוי אספירין בהפחתת אירועים בקשישים (ASPREE), שהצביעו על סיכון מוגבר לתמותה קשור לסרטן אצל משתמשי אספירין מבוגרים.