אסטרטגיית אנטי אייג'ינג משולבת עשויה להפחית את התנוונות העצבים

הבנת הקשר בין מחלות הזדקנות למחלות ניווניות: תובנות על סיכונים, מחקר וטיפולים מתעוררים.

לִלמוֹד: אסטרטגיה נוגדת -נטייה למחלות ניווניות: ממנגנונים להתקדמות קליניתו קרדיט תמונה: בתוך Creative House/Shutterstock.com

באופן גלובלי, האוכלוסייה מזדקנת בקצב חסר תקדים. כיום, מיליארד אנשים הם בני 60 ומעלה, מספר שצפוי להכפיל עד שנת 2050. הזדקנות היא גורם מפתח העומד בבסיס מחלות ניווניות (NDDs) ומצבים נלווים, כולל מחלת כלי דם.

מָבוֹא

הסיכון לפתח NDDs, כמו מחלת אלצהיימר (AD) ומחלת פרקינסון (PD), עולה בחדות לאחר גיל 60-65. שכיחות הספירה עולה מ -5% בקרב אנשים בגילאי 65-74 עד 13% בעשור שלאחר מכן ומגיעה ל -33% לאחר גיל 85.

נכון לעכשיו, 55 מיליון איש מושפעים מדמנציה, מספר צפוי לצמוח ל -78 מיליון עד 2030. דמנציות מדורגות כגורם השני המוביל לשנות החיים המותאמות לנכות (DALYS), הכוללות שנים חיות עם מוגבלות (YLDS) ושנים של חיים שאבדו (YLLS). מודעה מהווה 60-80% מהמקרים הללו.

מעבר לאגרה הרגשית והפיזית של הטיפול באנשים עם NDDs, הנטל הכלכלי צפוי לעלות משמעותית.

עלות הטיפול בדמנציה בלבד צפויה להגדיל פי עשרה, ומגיעה ל -9.1 טריליון דולר בין 2015 ל 2050. נכון לעכשיו, אין תרופה ל- NDDs, ומחקר שוטף נועד לפתח טיפולים שיכולים לשפר את התפקוד הקוגניטיבי והפיזי או לפחות התקדמות מחלה איטית.

מחלות מזדקנות ונוירו -ניווניות

מחקר שנערך לאחרונה ב- הולכת אות וטיפול ממוקד בוחן את תפקיד ההזדקנות ב- NDDs באמצעות מודל מערכת אדפטיבית מורכבת (CAS), המתואר לעתים קרובות כ"רשת רשתות ". מודל זה מציע כי המוח פועל כמוקם של מערכת מחוברת זה לזה, כאשר שיבושים כתוצאה מהזדקנות מביאים לירידה בהומאוסטזיס ולהופעת ה- NDDs.

הזדקנות מציגה מספר שינויים ביולוגיים התורמים ל- NDDs, כולל תיקון DNA לא יעיל, מוטציות גנטיות מצטברות, הצטברות חלבון, חישת חומרים מזינים לקויים, לחץ חמצוני, שינויים אפיגנטיים, דלקת כרונית (דלקת), תשישות תאי גזע ותפקוד של מיטוכונדריאלי.

במוח, גורמים נוספים הקשורים להזדקנות כוללים הפעלה מוגזמת של תאי חיסון (Glia) ופעילות מעגלי עצבים לא תקינים.

מוטציות עצביות ושינויים אפיגנטיים מובילים להצטברות של חלבונים רעילים כמו עמילואיד-בטא (Aβ), טאו היפר-פוספורילציה ו- α-synuclein (α-syn). חלבונים אלה מעוררים דלקת נוירואין, מחמירים תפקוד מיטוכונדריאלי ומגביר את הלחץ החמצוני, פוגע עוד יותר בנוירונים.

תאי גלייה של סנינס נאבקים לפנות חלבונים רעילים אלה, התורמים לדלקת כרונית. מחסום מוח מוחלי של דם (BBB) ​​מאפשר לחומרים מזיקים להיכנס למוח, ויוצר מחזור של דלקת ונזק עצבי.

ככל שהנוירונים הופכים פגיעים יותר ויותר, ירידה מבנית ותפקודית. רמות הנוירוטרנסמיטר יורדות, נפח החומר האפור מתכווץ (במיוחד באזורים האחראים לתפקודים המנהלים), וחומר לבן הופך לנקבוביות, ופוגעות בקישוריות עצבית.

הידלדלות הנוירונים הדופמינרגיים משפיעה על שליטה מוטורית, עיבוד חושי ותפקודים קוגניטיביים, מה שמקטין עוד יותר את בריאות המוח הכללית.

התקדמות במחקר הזדקנות

במהלך 70 השנים האחרונות, המחקר חשף היבטים מרובים של הזדקנות עצבית, כולל הצטברות מוטציות, לחץ חמצוני, ירידת מערכת החיסון ותפקיד רטרו -וירוסים אנדוגניים (ERV) בהזדקנות רקמות.

מחקרים גנטיים זיהו מוטציות כמו גיל 1 ו- DAF-2 ב- Caenorhabditis elegansאשר מרחיבים משמעותית את תוחלת החיים, מה שמוביל לניסויים קליניים הבוחנים את הפוטנציאל של מטפורמין בעיכוב ההזדקנות.

חלבונים כמו Sirtuin 1 (Sirt1) ו- Sirtuin 4 (Sirt4) נקשרו לתוחלת חיים מורחבת, ומולקולות קטנות המפעילות SIRTs הוכיחו עלייה של 70% באורך החיים של השמרים. Rapamycin, המעכב את מסלול ה- mTOR, הראה גם הבטחה להרחיב את תוחלת החיים של יונקים על ידי קידום אוטופאגיה והפחתת הצטברות חלבון.

אסטרטגיות אנטי-אייג'ינג ניסיוניות אחרות כוללות ביטול תאים סנסגנטיים, החדרת פלזמה צעירה וביצוע השתלות מיקרוביוטה צואתיות (FMT), כאשר מחקרים מצביעים על שיפורים קוגניטיביים בחולים עם לקות קוגניטיבית קלה (MCI) ו- PD.

בנוסף, כעת ניתן להעריך הזדקנות ביולוגית באמצעות שעוני הזדקנות מבוססי מתילציה של DNA, ומספקים מידה מדויקת יותר של הזדקנות פיזיולוגית בהשוואה לגיל הכרונולוגי.

אסטרטגיות אנטי-אייג'ינג משולבות למניעת NDD

בהתחשב במערכת הגומלין המורכבת בין הזדקנות ל- NDDs, יש צורך בגישה רב-פנים. המוח קשור באופן מסובך למערכות גוף אחרות, כלומר התערבויות המכוונות לבריאות לב וכלי דם, כבד וחיסוני עלולות להקטין את הסיכון ל- NDD.

שיפור תפקוד הלב וכלי הדם משפר את החמצן והלידה התזונתית למוח תוך שמירה על בריאות הבטן מסייעת במניעת הצטברות חלבון רעיל ודלקת מערכתית.

מחקרים מתעוררים מדגיש את תפקידם של זיהומים נגיפיים, כמו SARS-COV-2, בהאצת הזדקנות והגברת הסיכון ל- NDD בקרב מבוגרים. לפיכך, אסטרטגיות מניעה המשפרות את תפקוד החיסון ומפחיתות דלקת כרונית הן קריטיות.

טיפולים מבטיחים נגד אייג'ינג

נבדקו מספר התערבויות פוטנציאליות כדי להאט או למנוע NDDs:

• מולקולות אנטי-אייג'ינג הנגזרות בדם: תרכובות אלה מקדמות נוירוגנזה, חלבונים רעילים ברורים, שומרים על נוירונים דופמינרגיים ומשפרים את התפקוד המוטורי.
• גישות פרמקולוגיות: תרופות כמו מטפורמין, אגוניסטים לקולטני GLP-1 וסנוליטיקס (שמסלקים תאים סנסגנטיים) הראו הבטחה במחקרים פרה-קליניים.
• טיפולים ביולוגיים: טכניקות כמו חליטות פלזמה צעירות, התחדשות מיקרוביומה של מעי באמצעות FMT, והשתלות תאי גזע עשויות לסייע בנגד ירידה הקשורה לגיל.
• אפנון מסלול ממוקד: עיכוב מסלול mTOR עם Rapamycin או הפעלת חלבוני SIRT עשוי להגן על נוירונים על ידי הפחתת הצטברות חלבון לא רצויה ושיפור חוסן התא.
• חיסון: טיפולים מבוססי נוגדנים הממוקדים לחלבונים מקופלים נבדקים נחקרים בשילוב עם התערבויות אנטי-אייג'ינג מוכחות.

למרות שמחקרים מסוימים הניבו תוצאות מעורבות, מחקר מתמשך מעבד אסטרטגיות אלה כדי למקסם את יעילותן. מחקרים גדולים יותר לטווח הארוך נחוצים כדי לאמת גישות אלה לפני היישום הקליני.

מַסְקָנָה

מחלות נוירו -ניווניות אינן נובעות מתפקוד מולקולרי או תאי יחיד אלא מחוסר איזון כלל במערכות ההסתגלות המורכבות של הגוף. זה מדגיש את הצורך בהתערבויות משולבות העוסקות בתהליכים הקשורים להזדקנות מרובים.

גישה מקיפה-כולל תזונה בריאה, פעילות גופנית קבועה, אימונים קוגניטיביים ואסטרטגיות אנטי דלקתיות-יכולה לסייע בהפחתת דלקת, לשפר את בריאות הלב וכלי הדם והנשימה ולהתנוונות עצבית איטית.

באופן אידיאלי, אמצעי מניעה אלה ישולבו עם טיפולים ספציפיים למחלות וניהול של מצבים דו-קיומיים ליצירת אסטרטגיה הוליסטית למניעה, טיפול והיפוך של NDDs.