למרות התקוות שתזונה מוקדמת יכולה לשפר את צמיחת המוח אצל תינוקות מוקדמים, מחקר חדש לא מוצא השפעה משמעותית – הנחות מארגנות לגבי אסטרטגיות האכלה בטיפול בילודים.
מחקר: השפעה של תזונה מוקדמת על התפתחות המוח ותוצאות נוירו -קוגניטיביות אצל תינוקות מוקדמים מאוד. קרדיט תמונה: Mircea Moira / Shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת מחקר ילדיםהחוקרים העריכו את ההשפעה של תזונה מוקדמת על התפתחות המוח והכרה בקרב תינוקות מוקדמים מאוד (VPT).
התפתחות עצבית היא תוצאה בריאותית חיונית של ניסיון בחיים המוקדמים אצל תינוקות מוקדמים, והיא ברובה מתוכנתת מראש ועצמאית לחוויה. עם זאת, מספר גורמים ניתנים לשינוי חשובים משפיעים על בידול וצמיחה מוחית, כמו לחץ חמצוני, תזונה, דלקת, זיהום והעשרה סביבתית. בעודו מתוכנת ברובו, התפתחות עצבית יכולה להיות מושפעת מגורמים סביבתיים כמו זיהום, לחץ חמצוני ותזונה.
שלבי הריון מאוחרים יותר הם קריטיים להתפתחות המוח וצמיחה, ואלה שנולדו מוקדמים רגישים במיוחד לשיבושים בתהליך זה מכיוון שחלק גדול מההתבגרות והנוירוגנזה שלהם מתרחשים מחוץ לרחם. לתינוקות מוקדמים יש נפחי מוח קטנים יותר ופגיעה בהתפתחות נוירו -קוגניטיבית בהשוואה לתינוקות שנולדו לטווח.
יתרה מזאת, תינוקות מוקדמים במיוחד (EPT), המוגדרים כאלו עם גיל ההיריון (GA) 22-27 שבועות, הם בעלי סיכון תת תזונה גבוה לאחר הלידה כתוצאה מספיגת אנטלי לקויה, עתודות תזונה מוגבלות וחוסר סובלנות להאכלה. בעוד שתפקידו של התזונה הודגש בעיצוב מבנה המוח, ההשפעות של תזונה מקרו -תזונה על נפח המוח נותרו לא בטוחים, כאשר מחקרים קודמים דיווחו על תוצאות סותרות.
על המחקר
במחקר הנוכחי, החוקרים בדקו את ההשפעה של תזונה מוקדמת על התפתחות המוח אצל תינוקות מוקדמים. כ -170 תינוקות VPT עם GA <32 שבועות מטופלים בבית חולים לילדים בין יולי 2011 לדצמבר 2014 הוקרנו לצורך הכללה. מתוכם, 150 תינוקות שרדו, ו -118 עברו הדמיית תהודה מגנטית מוחית (MRI). בסך הכל, 72 תינוקות נכללו בקבוצה הסופית לאחר שלא הוצאו 15 תינוקות יולדים כתוצאה מנתונים תזונתיים לא שלמים, 31 תינוקות ללא הסכמת הורים, ו -32 תינוקות חסרי סריקות MRI.
הצוות אסף את הנתונים הבאים: GA, חשיפה לסטרואידים לפני לידה, מצב מסירה, מין, משקל לידה וציוני APGAR. מספר הימים באוורור מכני שימש כפונדקאית לחומרת מחלות. אנטרוקוליטיס נמק הוגדר כאבחנה היסטופתולוגית בעקבות לפרוטומיה. אלח דם היה נוכחות של תסמינים קליניים או רמות חלבון גבוהות יותר של C-תגובתי או תרבית דם חיובית.
דיספלזיה של ברונכופולמונציה הוגדרה כקיבלה חמצן משלים בגיל 36 שבועות לאחר גיל המחזור (PMA). חומרים מזינים שסופקו הוחזרו מראלי רישומים רפואיים אלקטרוניים ומצערי תזונה ונכנסו לתוכנה כדי לקבוע את צריכת המקרונים, נוזלים וקלוריות בשבע ו -28 הימים הראשונים. הפרוטוקול התזונתי התבסס על המלצות החברה האירופית לגסטרואנטרולוגיה ילדים, הפטולוגיה ותזונה (Espghan).
תינוקות VPT קיבלו חלב אנושי החל משעתיים לאחר הלידה. ביצור הוצג כאשר צריכת Enteral הגיעה ל 100 מ"ל/ק"ג ליום, לכל פרוטוקול. MRIs בוצעו בטווח (40 שבועות PMA ± 1.7 שבועות). יתר על כן, הוערכו תינוקות על סמך תוכנית מעקב סטנדרטית, כולל הערכות קוגניטיביות ומוטוריות. פסיכולוג של ילדים ביצע בדיקות רשמיות באמצעות המהדורה השלישית של סולמות ביילי של התפתחות תינוקות ופעוטות (BSID) בגיל 2. ליקוי נוירו -התפתחותי (NDI) הוגדר כאבחון שיתוק מוחין או ציון מתחת ל 85 בכל תחומי BSID.
ניתוחים סטטיסטיים בוצעו עבור כל הקבוצה כמו גם שתי תת -קבוצות: VPT (GA 28-31 שבועות) ו- EPT (GA 22–27 שבועות). האסוציאציות בין חשיפות (תחלואה בבית חולים ותזונה מצטברת) ותוצאות (מדדי MRI ופיתוח עצבי) נחקרו באמצעות מתאם ורגרסיות של פירסון וספירמן.
ממצאים
הממוצע GA ומשקל הלידה היו 28.1 שבועות ו -1,190 גרם בהתאמה. שלושים ושלושה תינוקות היו גברים, 46 היו VPT, ו -26 היו EPT. ארבעים ושש תינוקות, בעיקר תינוקות VPT, הועברו בניתוח קיסרי. בממוצע, תינוקות בילו 8.6 ימים על אוורור מכני. אף תינוק לא קיבל אינסולין או קורטיקוסטרואידים לאחר הלידה. צריכת הנוזלים היומית הממוצעת וצריכת הקלוריות המצטברת של 28 יום היו גבוהים משמעותית אצל תינוקות VPT מאשר אצל תינוקות EPT.
הערכות MRI לא חשפו הבדלים מובהקים בציוני Kidokoro או בסך נפחי המוח בין תינוקות VPT ו- EPT. בעוד שנפח החומר הלבן היה נמוך יותר אצל תינוקות EPT מספרית, הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית לאחר התאמה לקוואריאטים.
לחמישים ותשעה תינוקות היו נתוני מעקב בגיל 2, ו -49 היו ציוני BSID. באחד -עשר תינוקות, בעיקר תינוקות EPT, היו בעלי NDI, אם כי לא היו הבדלים מובהקים בין תת -קבוצות. ניתוח המתאם חשף קשרים חיוביים משמעותיים של נפח החומר הלבן עם צריכת נוזלים מצטברת של 28 יום, קלוריות, חלבון, שומן ופחמימות. יתר על כן, מקדם ההפצה לכאורה של החומר הלבן (ADC) היה מתואם באופן משמעותי עם שומן, חלבון, פחמימות, קלוריות וצריכת נוזלים אנטלי.
עם זאת, התאמות אלה כבר לא היו משמעותיות לאחר התאמה לקוואריאטים. זה מצביע על כך שווריאציות אינדיבידואליות בצריכת המקרון תזונה לא השפיעו ישירות על צמיחת המוח או על התפתחות עצבית. באופן דומה, מדד השפה BSID מתואם באופן משמעותי עם צריכת הנוזל היומי הממוצע והצריכה המצטברת של 28 יום של פחמימות וקלוריות, אך לא לאחר התאמה קוברית.
מסקנות
לסיכום, המחקר העריך את ההשפעה של תזונה מוקדמת ואחרי לידה על התפתחות עצבית בטווח ותוצאות קוגניטיביות בשנתיים אצל תינוקות מוקדמים. הממצאים לא הראו שום קשר מובהק בין צריכת המקרון -תזונה לבין מורפולוגיה מוחית, נפחים, צמיחה או קוגניציה, למרות אסוציאציות ראשוניות שלא הותאמו, מה שמרמז כי בתוך קבוצה שקיבלה תזונה סטנדרטית על פי הנחיות קליניות, וריאציות אינדיבידואליות נוספות בצריכה לא השפיעו באופן משמעותי על צמיחת המוח ועצבים.
עם זאת, מחברי המחקר מציינים כי ליקויים תזונתיים גדולים יותר, שלא נצפו בקבוצה זו, עשויים עדיין להוות סיכונים להתפתחות המוח. בנוסף, במחקר היו מגבלות, כולל גודל המדגם הקטן שלו, תכנון רטרוספקטיבי והיעדר נתונים תזונתיים שלאחר הפריקה, אשר עשויים להשפיע על התוצאות העצביות לטווח הארוך. הפרוטוקול התזונתי הקפדני שנערך במחקר זה הבטיח צריכה נאותה, מה שעלול למזער את כל ההבדלים הניתנים לצפייה בהתפתחות המוח בקרב תינוקות.
