מאמצי התאוששות מיידיים זוכים לתשומת לב רבה לאחר אסונות טבע קשים, ובכל זאת נתונים חדשים של חוקרים מאוניברסיטת דרקסל ואוניברסיטת מרילנד מציעים כי אירועי האקלים הללו משאירים לרוב גם בעיה קריטית לטווח הארוך – ולעתים קרובות לא מכוסה – בירידות בגישה לטיפול בריאותי.
הצוות מצא קשר מובהק סטטיסטית בין אסונות טבע קשים, כמו גלי חום, בצורת, שיטפונות ושריפות בר, ואובדן תשתיות שירותי בריאות – כולל בתי חולים ומתקני טיפול חוץ.
הנתונים נמשכו מ -3,108 מחוזות ארצות הברית בפריסה ארצית בין השנים 2000-2014. זה כלל אם מחוז מעולם לא היה, איבד, צבר או תמיד היה לו מתקן לבריאות, ותיעוד של 6,263 אסונות אקלים אלה שהמחוזות חוו באותה תקופה. לאחר התאמה לגורמים אחרים שיכולים להשפיע על סגירות, כמו אוכלוסייה מוחלטת ועוני, הצוות מצא קשר חזק עוד יותר בין אירועי אקלים קשים לסגירת נוהלי טיפול חוץ. הממצאים פורסמו לאחרונה ב כתב העת הבינלאומי למחקר סביבתי ובריאות הציבורו
נתוני אסון ברמת המחוז הגיעו ממסד הנתונים של מפגעים מרחביים ואירועים. באמצעות נתונים על הפסדים, החוקרים סיווגו את ההשפעה של כל אסון כ"ינורי "(גורם למוות או פחות מ -10 $ בנזק לרכוש לנפש)," בינוני "(גורם לשני מקרי מוות או 10-50 $ נזק לנפש), או" רב סרן "(גורם לשלושה מקרי מוות או יותר מ- 50 $ בנזק לרכוש לנפש). נתוני תשתיות שירותי בריאות הגיעו ממסד הנתונים הלאומי לסדרת Time Time.
בניגוד למחקרים קודמים שבדרך כלל התמקדו באסון בודד במיקום יחיד, כמו הוריקן קתרינה והוריקן סנדי, המחקר כיום כבש את כל אירועי האסון הקשורים לאקלים בפריסה ארצית במהלך פרק הזמן.
קהילות שחוות אסונות קשים עומדות לרוב בירידות במשאבי שירותי הבריאות, כאשר ההשפעות נמשכות שנים. זה מדגיש את ההשפעות הפוטנציאליות לטווח הארוך של אסונות על בריאות האדם, מעבר להשפעותיהם המיידיות והאקות. "
איבון מיכאל, SCD, סופר בכיר, פרופסור לאפידמיולוגיה, בית הספר לבריאות הציבור של דורנזיף
עד שנת 2050 צפויים השפעות שינויי האקלים ברחבי העולם לגרום ל 14.5 מיליון מקרי מוות, כמו גם 12.5 טריליון דולר בעלויות כלכליות (כולל 1.1 טריליון דולר שעומדות בפני מערכות שירותי בריאות), על פי דו"ח הפורום הכלכלי העולמי של 2024.
"המחקר שלנו מציע נקודת נתונים מרכזית נוספת לתמיכה בהשקעה בתשתיות לבריאות הציבור, כמו גם במאמצי תכנון והתאוששות מאסון", אמר הסופר הראשי קווין צ'אנג, MD, שתרם למחקר כסטודנט לרפואה במכללה לרפואה של דרקסל. "ללא השקעות אלה, יותר מטופלים יחוו הפרעה בטיפול וגרוע יותר על הבריאות שלאחר האסון."
הצוות לא מצא קשר בין סגירת בתי מרקחת לאסונות אקלים, וחשד שזה נובע מהשכיחות הרחבה של "מדבריות בית מרקחת", קהילות חסרות גישה לבית מרקחת – שנוצר על ידי התפקיד המורחב של מנהלי תועלת בית מרקחת ושימוש בבתי מרקחת מקוונים ברחבי ארצות הברית. המחקר לא בדק סוגים אחרים של מתקנים רפואיים, כמו מרכזי בריאות קהילתיים, טיפול דחוף ונהלי טיפול סיעודיים.
המחקר של הצוות הראה גם כי מחוזות שאיבדו מתקני שירותי בריאות היו בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות עוני גבוה והפרדה גזעית רבה יותר. באופן דומה, למחוזות ששמרו או צברו מתקני שירותי בריאות בעקבות אסון טבע היו בעלי רמות נמוכות יותר של עוני.
מייקל אמר כי "לקהילות אמידות יותר יש קשרים טובים יותר, כמו השפעה פוליטית, המסייעים להם לשמור על מוסדות בריאות חשובים אלה בעקבות תקופת משבר. "שיתופי פעולה אלה לאחר אסון טבע הם קריטיים במיוחד ביישובים בעלי הכנסה נמוכה שלעתים קרובות חסרים את המשאבים לבנייה מחדש של מוסדות הבריאות התריסים."
המחברים מציעים כי ממצאים אלה עשויים להיות שמרניים, בהתחשב במספר ההולך וגדל של אסונות טבע ועלויות טבע הנגרמות על ידי אקלים הקשורים לאירועים אלה. מחקרים עתידיים, מציעים המחברים, צריכים לחפש מה משפיע על קשר זה בין אסונות אקלים ואובדן תשתיות שירותי בריאות, כולל מדיניות, מימון ומדדים של חוסן קהילתי.
