מבוגרים עם היסטוריה של דיכאון משיגים מצבים גופניים ארוכי טווח בסביבות 30% מהר יותר מאלה ללא, על פי פרסום המחקר ב -13 בפברוארה בכתב העת לגישה פתוחה רפואת PLOSו קלי פליטווד מאוניברסיטת אדינבורו, בריטניה ועמיתיו טוענים כי יש לראות בדיכאון דיכאון מצב 'גוף שלם', ויש להשתמש בגישות משולבות לניהול בריאות נפשית ופיזית.
דיכאון הוא המצב השכיח ביותר לבריאות הנפש וקשור למגוון של תוצאות בריאותיות שליליות כמו מחלות לב וסוכרת. מחקרי עבר השוו אנשים עם דיכאון ובלי לראות כמה מצבים פיזיים הם מפתחים לאורך זמן, אך מרבית המחקרים בוחנים מספר קטן של מחלות. Fleetwood ועמיתיו נועדו לכמת את הקשר בין דיכאון לשיעור בו התנאים שנצברו בחיים האמצעיים ובגיל הישן יותר.
הצוות כלל 172,556 מתנדבים במחקר הביובנקים בבריטניה, בגילאי 40-71 שנים, שסיימו הערכה בסיסית בין 2006 ל -2010. הם בחרו 69 תנאים פיזיים ועקבו אחר המשתתפים במשך 6.9 שנים בממוצע. בתחילה, לאנשים עם דיכאון היו בממוצע שלושה מצבים גופניים בהשוואה לממוצע של שניים אצל אלה ללא. במהלך תקופת המחקר, מבוגרים עם היסטוריה של דיכאון צברו בממוצע 0.2 מצבים גופניים נוספים בשנה, ואילו אלה ללא צברו 0.16. התנאים החדשים הנפוצים ביותר היו דלקת מפרקים ניוונית (15.7% מהסובלים מדכאון בתחילת הדרך לעומת 12.5% ללא), יתר לחץ דם (12.9% לעומת 12.0%) ומחלת ריפלוקס במערכת העיכול (13.8% לעומת 9.6%).
התוצאות מדגישות כי אבחנה קודמת של דיכאון היא סמן לסיכון להתפתחות מצבים בריאותיים גופניים ארוכי טווח במהלך גיל העמידה והבוגר. מרבית מערכות הבריאות נועדו לטפל במצבים פרטניים ולא באנשים עם מצבים מרובים, והמחברים מאמינים כי גישות משולבות לניהול בריאות נפשית ופיזית הן יכולות לשפר את הטיפול והתוצאות.
הכותבים מוסיפים, "אנשים שחוו דיכאון נוטים יותר לפתח מצבים בריאותיים גופניים ארוכי טווח כמו מחלות לב וסוכרת. עם זאת, מערכות בריאות קיימות נועדו לטפל במצבים פרטניים, במקום אנשים בודדים עם מצבים מרובים. אנו זקוקים לשירותי בריאות כדי קח גישה משולבת לטיפול באנשים הסובלים מדיכאון וגם במצבים בריאותיים גופניים לטווח הארוך. "
