חוקרים מציעים שניתן לייחס את שיעורי הדיכאון הנמוכים יותר בקרב זוגות נשואים לחילופי תמיכה חברתית, גישה טובה יותר למשאבים כלכליים והשפעה חיובית זה על רווחתו של זה.
מחקר: קשר וגישור סיבתי בין מצב משפחתי ודיכאון בשבע מדינות. קרדיט תמונה: Jacob Lund/Shutterstock.com
במחקר שפורסם לאחרונה ב טבע התנהגות אנושיתקבוצת חוקרים חקרה את הקשר בין מצב משפחתי ותסמיני דיכאון בשבע מדינות מגוונות מבחינה תרבותית תוך בחינת ההשפעות המתווכות של רמת השכלה, מין ושימוש בחומרים על מערכת יחסים זו.
רֶקַע
דיכאון הוא אתגר עולמי משמעותי בבריאות הציבור, עם שכיחות מוערכת של 5% בקרב מבוגרים, הצפוי לעלות על 10% עד 2025 בעידן שלאחר המגפה. זה קשור למצבים סומטיים שונים, נכות והתאבדות, מה שמדגיש את הצורך לזהות גורמי סיכון הניתנים לשינוי.
בעוד שמצב משפחתי קשור לבריאות הנפש, רוב המחקרים התמקדו במדינות מערביות, מה שמצביע על כך שנישואים עשויים להגן מפני דיכאון. עם זאת, הבדלים סוציו-אקונומיים, תרבותיים וחינוכיים עשויים להשפיע על אסוציאציות אלו ברחבי העולם.
יש צורך במחקר נוסף כדי לחקור את הגורמים הממתנים והמנגנונים הסיבתיים המשפיעים על הקשר בין מצב משפחתי ותסמיני דיכאון.
לגבי המחקר
המחקר הנוכחי השתמש בנתונים לא מזוהים, מייצגים ארצית ברמת הפרט משבע מדינות מגוונות מבחינה תרבותית, כולל ארצות הברית של אמריקה (ארה"ב), בריטניה (בריטניה), מקסיקו, קוריאה, אירלנד, סין ואינדונזיה, כדי לחקור את הקשר בין מצב משפחתי ותסמיני דיכאון.
בשלב הראשון בוצע ניתוח חתך תוך שימוש בנתונים מבוססי אוכלוסיה מסקרים שונים, כאשר סך הכל נכללו 106,556 משתתפים לאחר אי הכללת אלו עם נתונים חסרים. השלב השני כלל ניתוח אורך פרוספקטיבי, תוך התמקדות במנגנונים סיבתיים, שכלל 20,865 משתתפים לאחר אי הכללה של אלו עם נתוני בסיס לא מלאים או תסמינים דכאוניים קיימים.
המצב המשפחתי סווג לארבע קבוצות על סמך מצב דיווח עצמי: נשואים, גרושים/פרודים, רווקים ואלמנים. מתווכים כגון צריכת אלכוהול ועישון הוערכו באמצעות שאלונים לניהול עצמי. תסמיני דיכאון הוערכו באמצעות מכשירים סטנדרטיים, מה שמבטיח השוואה בין מדינות. משתנים מרכזיים כללו גיל, מין, הכנסה, הישגים לימודיים ואינדקס מסת הגוף (BMI).
ניתוחים סטטיסטיים כללו רגרסיה לוגיסטית משוקללת בסקר וניתוח תיווך סיבתי רב-משתני לקביעת אסוציאציות ומנגנונים בסיסיים, תוך שימוש במתודולוגיות כמו bootstrapping לצורך אימות. כל הניתוחים נערכו באמצעות SAS, R, או GraphPad Prism, עם סף מובהקות שנקבע על p < 0.05, המדגיש את הגישה הקפדנית של המחקר לבחינת קשרים מורכבים בין מצב משפחתי לבריאות נפשית.
תוצאות המחקר
המחקר הנוכחי השתמש בתכנון דו-שלבי המשלב ניתוחי חתך ואורכיים, שכלל סך של 106,556 משתתפים משמונה קבוצות בשבע מדינות. מבין אלה, 49,547 היו גברים, כאשר 22,490 אנשים הראו תסמיני דיכאון. שיעור המשתתפים שדיווחו על מצב משפחתי השתנה באופן משמעותי לפי קבוצה, עם 64.3% בקבוצת סקר הבריאות והתזונה הלאומית (NHANES) (ארה"ב) ו-87.6% בקבוצת האורך של סין בריאות ופרישה (CHARLS) (סין). יש לציין כי גם הישגי ההשכלה היו שונים בין המדינות.
השלב האורך של המחקר כלל 20,865 משתתפים, עם משך מעקב ממוצע שנע בין ארבע שנים בקבוצת האורך הקוריאנית של ההזדקנות (KLoSA) ועד 18 שנים בקבוצת האורך של ויסקונסין (WLS). במהלך תקופה זו, 4,486 משתתפים פיתחו תסמיני דיכאון.
הניתוח המותאם רב-משתנים גילה שלאנשים לא נשואים היה סיכון גבוה יותר באופן משמעותי לתסמיני דיכאון בהשוואה לעמיתיהם הנשואים, עם יחס סיכויים מאוחדים (OR) של 1.86 בכל העוקות. הניתוח בחן עוד קטגוריות משנה של מצב לא נשוי, והראה סיכון מוגבר לתסמיני דיכאון עבור רווקים (OR: 1.79), גרושים/פרודים (OR: 1.99) ומשתתפים אלמנים (OR: 1.64). קשרים אלה נותרו עקביים בכל ניתוחי רגישות.
המחקר זיהה מספר מנחים המשפיעים על הקשר בין מצב משפחתי ותסמיני דיכאון, כולל מין, מדינה והישגים לימודיים. אנשים לא נשואים במדינות מערביות הפגינו סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון בהשוואה לאלו שבמדינות המזרח. יתר על כן, גברים הראו סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון הקשורים למצב משפחתי מאשר נשים, במיוחד בקרב יחידים. הקשר בין מצב משפחתי ותסמיני דיכאון היה בולט ביותר בקרב משתתפים בעלי השכלה גבוהה יותר.
בבחינת מתווכים סיבתיים, הניתוח הדגיש צריכת אלכוהול ועישון כמסלולים משמעותיים המקשרים בין מצב משפחתי לתסמיני דיכאון. לדוגמה, צריכת אלכוהול תיווכה חלק ניכר מהסיכון בקרב אנשים גרושים/פרודים בקוריאה, מקסיקו וסין. באופן דומה, עישון זוהה כמסלול סיבתי משמעותי בקרב אנשים בודדים ממקסיקו וסין. עם זאת, לא נצפו השפעות תיווך משמעותיות בקרב אמריקאים לא נשואים או אירים.
מסקנות
לסיכום, ממצאים גילו שלאנשים לא נשואים היה סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון בהשוואה לעמיתים נשואים, עם וריאציות המבוססות על מין, מדינה והישגים לימודיים.
יש לציין כי צריכת אלכוהול ועישון שימשו מתווכים משמעותיים לתסמיני דיכאון מוגברים בקרב אנשים לא נשואים בסין, קוריאה ומקסיקו. המחקר הדגיש את השפעתם של גורמים תרבותיים וחברתיים על בריאות הנפש ואת חשיבות ההתייחסות לנושאים אלו.
