אנשים בכושר גופני עשויים להיות מצוידים יותר להתמודד עם ההשפעות השליליות של התייבשות, על פי מחקר מאוניברסיטת קליפורניה, ריברסייד. במחקר שעשה שימוש בעכברים "רצים גבוהים" שגדלו באופן סלקטיבי, המדענים מצאו שבעלי חיים בכושר הגדילו את פעילות הריצה הרצונית שלהם כאשר נמנעו מהם מים – ממצא שעלול להיות לו השלכות על ביצועים ובריאות האדם בלחץ סביבתי.
לכושר גופני יש הרבה יתרונות ידועים, אבל המחקר הזה מדגיש תועלת שאנשים אולי לא שקלו. להיות בכושר טוב עשוי לעזור לגוף ולמוח להתמודד טוב יותר עם אתגרי ההתייבשות".
תיאודור גרלנד, מוביל מחקר ופרופסור מכובד, אבולוציה, אקולוגיה וביולוגיה אורגניזמית, אוניברסיטת קליפורניה – ריברסייד
המחקר, שפורסם ב-Physiology and Behavior, החל כחקירה של האופן שבו התייבשות משפיעה על פעילות רצונית. החוקרים בדקו כיצד 24 שעות של מניעת מים השפיעו על התנהגות ריצת גלגלים מרצון ומסת הגוף בעכברי מעבדה. כדי למקסם את הסיכוי לראות השפעות, המחקר השתמש בעכברים מקווי רצים גבוהים (HR), שפועלים בערך פי שלושה יותר מאשר עכברי בקרה רגילים (CON), בכושר גופני יותר ורצים קרוב יותר לגבולות האירוביים שלהם.
"עכברי HR אלה גודלו באופן סלקטיבי במשך יותר מ-30 שנה", אמר גרלנד. "הם מראים באופן עקבי מוטיבציה גבוהה לרוץ, אפילו כשהם מוגבלים במזון או מחוסרי שינה. הם סוג של ספורטאי הסיבולת של עולם העכברים".
בניסויים, עכברי HR ו-CON משני המינים רצו על גלגלים במשך שישה ימים. ביום השביעי הוציאו החוקרים מים למחצית מהעכברים למשך 24 שעות. לאחרים הייתה גישה חופשית למים.
"מה שמצאנו היה מפתיע: עכברי HR שלנו רצו יותר מרחק ומהר יותר כאשר לא הייתה להם גישה למים, ובמקרים מסוימים, לתקופות ארוכות יותר", אמר גרלנד. "למרות ירידה במשקל הגוף – סימן להתייבשות – רמות הפעילות שלהם עלו. בדרך כלל, התייבשות קשורה לעייפות ופעילות מופחתת. לראות את העכברים האלה מגבירים את הריצה שלהם במצב זה היה די מדהים".
הצוות מציע הסבר אפשרי: תופעה התנהגותית המכונה החלפת תגמול. בתיאוריה זו, העכברים מחליפים את התגמול שהם מקבלים בדרך כלל משתיית מים (דחף ביולוגי ראשוני) בתגמול שהם מקבלים מהריצה (שיכול להיות גם דחף ביולוגי).
"אם מסירים פעילות מתגמלת, כמו שתיית מים, המוח עשוי לפצות על ידי הגברת התנהגות מתגמלת אחרת, כמו ריצה", אמר גרלנד. "עכברים מקווי HR היו מסוגלים לעשות זאת בגלל הכושר הגופני הגבוה שלהם, בהשוואה לעכברי CON רגילים."
גרלנד מאמין שלממצאים עשויים להיות השלכות על בני אדם, במיוחד בעולם מתחמם.
"עם עליית הטמפרטורות העולמיות וירידה בזמינות המים, ההתייבשות הופכת לאתגר נפוץ יותר", אמר. "הנתונים שלנו מצביעים על כך שאנשים בכושר גופני יותר עשויים להיות מסוגלים יותר לשמור על ביצועים, גם כשהם מיובשים קלות."
המחקר עשוי להיות רלוונטי גם לאלה העובדים במקצועות חוץ תובעניים פיזית.
"עובדי חקלאות ובנייה מתמודדים לעתים קרובות עם חום גבוה והזדמנויות מוגבלות להפסקות מים", אמר גרלנד. "לרעיון שכושר טוב יותר יכול לספק חיץ פיזיולוגי נגד התייבשות יכול להיות חשיבות בעולם האמיתי."
גרלנד מזהיר כי אין לפרש את המחקר כהמלצה להגביל את צריכת המים.
"לא בדקנו אם אימון תחת התייבשות קלה יכול להפוך מישהו לחוסן יותר", אמר. "זה ידרוש חקירה מדוקדקת. לעת עתה, שמירה על לחות היא חיונית".
הממצאים מבוססים על עשרות שנים של מחקר במעבדה של גרלנד, שהתמקדה זה מכבר בגנטיקה ובפיזיולוגיה של פעילות גופנית מרצון. המעבדה מרחיבה כעת את עבודתה כדי לבחון השפעות סביבתיות אחרות על מוטיבציה לפעילות גופנית.
"כרגע אנו מנתחים נתונים ממחקר שכלל שמן אתרי מנטה כדי לראות אם ריחות מסוימים יכולים להשפיע על התנהגות פעילות גופנית", אמר גרלנד. "אנחנו גם משלימים מאמר על מניעת שינה וריצה מרצון".
