מחקר גרמני מרכזי מגלה כי שימוש חוזר ונשנה אנטיביוטי חוזר ונשנה בתינוקות בעלי משקל לידה נמוך מאוד יכול להשפיע לאורך זמן על בריאות הריאות, ולהדגיש את החשיבות של סיעוד אנטיביוטי וטיפול מונע לילדים מוקדמים.
מחקר: חשיפה אנטיביוטית ללידה ותוצאות נשימה אצל ילדים שנולדו מוקדמים. קרדיט תמונה: mi_viri / shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה בפורסם רשת JAMA פתוחההחוקרים העריכו אם חשיפה חוזרת ונשנית אנטיביוטית לפני-לידה במשקל לידה נמוכה מאוד (VLBW) יילודים מוקדמים שנולדו באמצעות לידה קיסרית קשורה למחלת דרכי הנשימה החסימתיות.
מודלים של בעלי חיים חשפו כי חשיפה לאנטיביוטיקה תורמת למחלות דרכי הנשימה החסימתיות, ומחקרים תצפיתיים אנושיים מצאו קשרים בין אסטמה בילדות לחשיפה לאנטיביוטיקה לפני הלידה. יילודים ותינוקות מוקדמים הם בעלי סיכון גבוה יותר למחלות ריאה כרוניות מאשר אלה שנולדו לטווח, מסיבות שונות, כולל אנטומיה של ריאות מוקדמות, ליקויים תזונתיים וחשיפה לחמצן ואוורור פולשני.
עם זאת, תוצאות הריאה של יילודים מוקדמים משתנות מאוד גורמים שונים של שינוי, כמו גנטיקה, גיל הריון (GA), וסיכון גבוה יותר לזיהומים ריאתיים חוזרים ונשנים. בעוד שטיפול אנטיביוטי קשור להתפתחות אסטמה בילדות מאוחרת יותר, אף מחקר טרם העריך את הקשרים בין מחלת דרכי הנשימה החסימתית לחשיפה אנטיביוטית מוקדמת אצל תינוקות מוקדמים שנולדו באמצעות לידה קיסרית, העומדים בפני סיכוני שיבוש מיקרוביום נפרדים כתוצאה מלידה כירורגית ופרוטוקולים אנטיביוטיים.
על המחקר
במחקר הנוכחי, החוקרים בדקו את האסוציאציות בין חשיפות אנטיביוטיות מרובות אצל ילודים מוקדמים של VLBW שנולדו באמצעות לידה קיסרית ומחלת דרכי הנשימה החסימתיות בגיל החינוך המוקדם. רשת הילודים הגרמנית (GNN) ערכה מחקר קוהורט רב-מרכזי, מבוסס אוכלוסייה, שרשם 22,557 תינוקות מוקדמים, והצטמצמו ל -16,232 זכאים למעקב לאחר אי הכללות. מקבוצה זו, 3,820 ילודים VLBW (נולדו בין 22 ל -36 שבועות של הריון עם משקל לידה מתחת ל -1,500 גרם) עברו הערכות מעקב בגיל חמש עד שבע שנים.
הניתוח התמקד אך ורק בתינוקות שהועברו בקיסרי כדי לבודד את ההשפעות של חשיפה לאנטיביוטיקה פרינידאלית, שכן הוחרגו לידות הנרתיק. ההורים השלימו שאלונים על בריאות הנשימה של ילדיהם, ובדיקות ספירומטריה מדדו את תפקוד הריאות.
נקודת הקצה העיקרית הייתה נפח ה- Z המפוצץ בכפייה בשנייה אחת (FEV₁) ציון Z. ילדים היו מרובדים לשלוש קבוצות של ציון סיכון אנטיביוטי (ARS): ARS I (חשיפה יחידה: מניעה אנטי -מיקרוביאלית כירורגית אימהית (SAP)), ARS II (SAP + אנטיביוטיקה לאחר הלידה) ו- ARS III (אנטיביוטיקה אנטי -לידה + SAP + אנטיביוטיקה לאחר לידה).
ממצאים
רמות ARS גבוהות יותר היו קשורות לציוני z נמוכים בהדרגה (β = −0.27 לרמת חשיפה; 95% CI, −0.40 עד −0.13). בהשוואה ל- ARS I, ARS II ו- III הראו החמרה של תפקוד הריאה: ARS II היה קשור להפחתה של -0.31 בציוני ה- Z FEV₁ (95% CI, −0.59 ל- −0.02), ואילו ARS III הראו ירידה של −0.27 (95% CI, -0.46 עד –0.08).
התוצאות המשניות כללו סיכון גבוה יותר של 91% לפרקי אסטמה ב- ARS III לעומת ARS II (יחס הסיכויים = 1.91; 95% CI, 1.32–2.76) והפחיתו את ציוני ה- Z של קיבולת חיונית מאולצת (FVC).
המחקר ציין מגבלות, כולל הטיית בחירה פוטנציאלית כתוצאה משיעור מעקב של 23.5%, הדרת תינוקות שאינם מסוגלים לבצע ספירומטריה (למשל, אלה עם שיתוק מוחי חמור) וחוסר נתונים על סוגים או משך אנטיביוטיקה. החוקרים הדגישו כי בעוד שאסוציאציות היו ברורות, לא ניתן היה להוכיח סיבתיות בגלל העיצוב התצפיתי.
בעוד שהמחקר דן בתפקיד הפוטנציאלי של הנקה ובמיקרוביומה בריאה בתוצאות הנשימה, ומזכיר חשיפה פרוביוטית כמפגנת מותאמת, הוא אינו ממליץ במפורש על פרוביוטיקה כאסטרטגיית הפחתה לסיכונים הקשורים לאנטיביוטיקה. ההמלצות העיקריות במסקנה מתמקדות בדיילות אנטיביוטית ובצרכות מניעה מובנות לתמיכה בבריאות הנשימה.
מסקנות
לסיכום, חשיפות אנטיביוטיות חוזרות ונשנות אצל תינוקות VLBW ילידי קיסרי היו קשורים לצפצופים ולפגיעה בתפקוד הריאות בגיל החינוך המוקדם. אמנם הסיבתיות נותרה לא מוכחת, אך הממצאים מדגישים את הצורך בתוכניות דיילות אנטיביוטיות כדי למזער חשיפות מיותרות בילודים מיותרות ומעקב נשימתי ממוקד לתינוקות בסיכון גבוה. המחקר מציע כי מוצדקות אסטרטגיות מחקר ומניעה נוספות, כולל תמיכה בהנקה.
