אנטיביוטיקה, אנטי-ויראלים, חיסונים ותרופות אנטי דלקתיות קשורות לסיכון מופחת לדמנציה, על פי מחקר חדש שבחן נתונים בריאותיים של למעלה מ-130 מיליון אנשים.
המחקר, בראשות חוקרים מאוניברסיטאות קיימברידג' ואקסטר, זיהה מספר תרופות שכבר מורשות ובשימוש שיש להן פוטנציאל לשימוש חוזר לטיפול בדמנציה.
דמנציה היא גורם מוות מוביל בבריטניה ויכול להוביל למצוקה עמוקה אצל הפרט ובקרב המטפלים בו. על פי הערכות, עלות כלכלית עולמית עולה על טריליון דולר ארה"ב.
למרות מאמצים אינטנסיביים, ההתקדמות בזיהוי תרופות שיכולות להאט או אפילו למנוע דמנציה הייתה מאכזבת. עד לאחרונה, תרופות לדמנציה היו יעילות רק לתסמינים ובעלות השפעה צנועה. לאחרונה, הוכח כי לקנמב ודוננמאב מפחיתים הצטברות במוח של פלאק עמילואיד – מאפיין מפתח של מחלת האלצהיימר – ומאטים את התקדמות המחלה, אך המכון הלאומי למצוינות בבריאות וטיפול (NICE) הגיע למסקנה שההטבות לא היו מספיקות כדי להצדיק אישור לשימוש במסגרת ה-NHS.
מדענים פונים יותר ויותר לתרופות קיימות כדי לראות אם הם עשויים לשמש מחדש לטיפול בדמנציה. מכיוון שפרופיל הבטיחות של תרופות אלו כבר ידוע, ניתן להאיץ משמעותית את המעבר לניסויים קליניים.
אנו זקוקים בדחיפות לטיפולים חדשים כדי להאט את התקדמות הדמנציה, אם לא כדי למנוע אותה. אם נוכל למצוא תרופות שכבר מורשות לתנאים אחרים, אז נוכל להכניס אותן לניסויים, ויתכן שנוכל להפוך אותן לזמינות לחולים הרבה הרבה יותר מהר ממה שיכולנו לעשות עבור תרופה חדשה לגמרי. העובדה שהם כבר זמינים צפויה להוזיל את העלות ולפיכך להגדיל את הסיכוי שיאושרו לשימוש ב-NHS."
ד"ר בן אנדרווד, המחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת קיימברידג' וקיימברידג'שייר ופיטרבורו NHS Foundation Trust
במחקר שפורסם היום ב אלצהיימר ודמנציה: מחקר תרגומי והתערבויות קליניותד"ר אנדרווד, יחד עם ד"ר איליאנה לורידה מאוניברסיטת אקסטר, הובילו סקירה שיטתית של ספרות מדעית קיימת כדי לחפש עדויות לתרופות מרשם ששינו את הסיכון לדמנציה. סקירות שיטתיות מאפשרות לחוקרים לאגד מספר מחקרים שבהם הראיות עשויות להיות חלשות, או אפילו סותרות, כדי להגיע למסקנות חזקות יותר.
בסך הכל, הצוות בחן 14 מחקרים שהשתמשו במערכי נתונים קליניים גדולים וברשומות רפואיות, ותפסו נתונים מיותר מ-130 מיליון אנשים ומיליון מקרי דמנציה. למרות שהם מצאו חוסר עקביות בין מחקרים בזיהוי תרופות בודדות המשפיעות על הסיכון לדמנציה, הם זיהו מספר סוגים של תרופות הקשורים לסיכון שונה.
ממצא בלתי צפוי אחד היה קשר בין אנטיביוטיקה, אנטי-ויראלים וחיסונים, והפחתת הסיכון לדמנציה. ממצא זה תומך בהשערה שדימנציה נפוצה עשויה להיות מופעלת על ידי זיהומים ויראליים או חיידקיים, ותומך בעניין האחרון בחיסונים, כגון חיסון BCG לשחפת, וירידה בסיכון לדמנציה.
תרופות אנטי דלקתיות כגון איבופרופן נמצאו גם קשורות בסיכון מופחת. דלקת נתפסת יותר ויותר כתורמת משמעותית למגוון רחב של מחלות, ותפקידה בדמנציה נתמך על ידי העובדה שחלק מהגנים המגבירים את הסיכון לדמנציה הם חלק ממסלולי הדלקת.
הצוות מצא עדויות סותרות למספר סוגים של תרופות, עם כמה תרופות ללחץ דם ונוגדי דיכאון, ובמידה פחותה, תרופות לסוכרת הקשורות לירידה בסיכון לדמנציה ואחרות הקשורות לסיכון מוגבר.
ד"ר איליאנה לורידה מהמכון הלאומי לחקר בריאות וטיפול שיתוף פעולה מחקר יישומי דרום מערב חצי האי (PenARC), אוניברסיטת אקסטר, אמרה: "מכיוון שתרופה מסוימת קשורה לסיכון שונה לדמנציה, זה לא בהכרח אומר שהיא גורם או אכן עוזר בדמנציה. אנו יודעים שסוכרת מגדילה את הסיכון שלך לדמנציה, למשל, כך שכל מי שנוטל תרופות לניהול רמות הגלוקוז שלו יהיה כמובן גם בסיכון גבוה יותר לדמנציה – אבל זה לא אומר שהתרופה מגדילה את הסיכון שלך.
"חשוב לזכור שלכל התרופות יש יתרונות וסיכונים. לעולם אל תשנה את התרופה מבלי לדון על כך תחילה עם הרופא שלך, ועליך לדבר איתם אם יש לך חששות".
העדויות הסותרות עשויות לשקף גם הבדלים באופן שבו נערכו מחקרים מסוימים ובאופן איסוף הנתונים, כמו גם את העובדה שתרופות שונות אפילו בתוך אותה כיתה מכוונות לרוב למנגנונים ביולוגיים שונים.
ממשלת בריטניה תומכת בפיתוח של פלטפורמת ניסוי באלצהיימר להערכת תרופות במהירות וביעילות, כולל תרופות חוזרות המשמשות כיום למצבים אחרים.
"איחוד מערכי הנתונים הבריאותיים האדירים הללו מספק מקור אחד של ראיות שבהן נוכל להשתמש כדי לעזור לנו להתמקד באילו תרופות עלינו לנסות קודם", אמר ד"ר אנדרווד. "אנו מקווים שמשמעות הדבר היא שנוכל למצוא כמה טיפולים חדשים נחוצים לדמנציה ולהאיץ את תהליך הפנייתם לחולים".