מחקר מגלה אמון רב במדענים אך מסמן פערים בפתיחות ובסדרי עדיפויות.
לִלמוֹד: אמון במדענים ובתפקידם בחברה ב-68 מדינות. קרדיט תמונה: PeopleImages.com – Yuri A/Shutterstock.com
הופעתו של המדע המודרני הביאה לשינויים עמוקים בחיי האדם ובמחשבתו, והחליפו לעתים קרובות את האמונות המסורתיות בפרקטיקות מבוססות ראיות. עם זאת, התעוררו חששות בשנים האחרונות, המצביעים על כך שהאמון במדע עלול להיחלש.
מחקר שפורסם ב טבע התנהגות אנושית בדק לאחרונה את דעות הציבור ב-68 מדינות כדי לחקור את היקף הירידה הנתפסת הזו ואת הסיבות מאחוריה.
למה חשוב אמון הציבור במדע
אמון במדע חיוני לטיפוח מעורבות ציבורית במדיניות מבוססת ראיות בתחומים קריטיים כמו בריאות, שינויי אקלים וניהול מחלות. כאשר האמון גבוה, הציות ושיתוף הפעולה עם מדיניות המושרשת במחקר מדעי משתפרים באופן משמעותי.
מחקרים קודמים הצביעו על כך שהאמון במדע היה נרחב, אך נרטיבים בתקשורת האחרונים ערערו על פרספקטיבה זו. כדי להבין טוב יותר את המצב, המחקר ניתח עמדות גלובליות כדי להתמודד עם הטיות פוטנציאליות והבדלים תרבותיים.
סקירת מחקר
המחקר סקר 71,922 משתתפים ברחבי מדינות. נערך בין נובמבר 2022 לאוגוסט 2023, הוא העריך את אמון הציבור במדענים באמצעות סולם של 12 פריטים שמדד יכולת, נדיבות, יושרה ופתיחות. מדדים אלה שולבו לאינדקס מורכב כדי ללכוד את רמות האמון הכוללות.
גורמים המשפיעים על אמון
החוקרים חקרו כיצד גורמים דמוגרפיים, פוליטיים ותרבותיים השפיעו על האמון במדענים. הם גם שקלו את ההשפעה של פרקטיקות מחקר לא אתיות, חוסר שחזור, מידע מוטעה ותיאוריות קונספירציה, כל אלו עלולים לשחוק את אמון הציבור במדע.
היבט ייחודי אחד של המחקר היה ההתמקדות שלו באוריינטציה של דומיננטיות חברתית (SDO) ופופוליזם הקשור למדע. אנשים עם SDO גבוה רואים לעתים קרובות במדע כמנציח היררכיות חברתיות, מה שעלול להוביל לספקנות, במיוחד כאשר מוסדות המחקר נתפסים כאליטיסטים.
באופן דומה, פופוליזם הקשור למדע משקף אמונה שהמדע מוטה ואינו מיושר עם האינטרסים החברתיים. שתי הגישות היו קשורות לאמון נמוך יותר במדענים. התפיסה של פער בין ציפיות הציבור לבין סדרי העדיפויות המחקריים תרמה עוד יותר לחוסר האמון.
גם הקיטוב הפוליטי שיחק תפקיד. שמרנים ואנשים הנוטים לימין הפגינו בדרך כלל אמון נמוך יותר במדענים, אם כי ההיקף השתנה בין האזורים.
ממצאים מרכזיים: רמות אמון ותפיסות
למרות שונות בין מדינות, המחקר מצא כי האמון במדענים נותר גבוה במידה בינונית ברחבי העולם, עם ציון ממוצע של 3.62 בסולם של 5 נקודות. הכשירות הנתפסת הייתה חזקה במיוחד, כאשר 78% מהמשיבים דירגו אותה בצורה גבוהה.
יושרה וטוב לב דורגו בצורה מתונה, עם ציונים ממוצעים של 3.58 ו-3.55, בהתאמה. הפתיחות דורגה נמוך יותר, כאשר רק 42% מהנשאלים סברו שמדענים פתוחים לאחרים.
רוב המשיבים (75%) הסכימו שמחקר מדעי הוא הדרך הטובה ביותר לאמת את האמת. אמונה זו הייתה מתאמת בינונית עם אמון גבוה יותר במדענים.
תובנות דמוגרפיות
האמון במדענים היה גבוה יותר במיוחד בקרב נשים, אנשים מבוגרים, תושבים עירוניים, בעלי הכנסה גבוהה, ליברלים ובעלי רמות השכלה גבוהות יותר. מעניין ששיעורי האוריינות וההוצאות הממשלתיות על חינוך השפיעו מעט על רמות האמון.
דבקות דתית השפיעה על האמון בדרכים מגוונות. במדינות רבות בעלות רוב מוסלמי, אמונה דתית הייתה קשורה באופן חיובי לאמון במדע, בעוד שבארצות הברית נצפה ההפך.
נטיות פוליטיות השפיעו גם על האמון. בארצות הברית, ליברלים הביעו אמון גבוה יותר במדענים בהשוואה לשמרנים. עם זאת, במזרח אירופה, בדרום מזרח אסיה ובאפריקה, אנשים הנוטים לימין נטו יותר לבטוח במדענים.
ברוב המדינות, אוריינטציה פוליטית – בין אם שמאל או ימין – לא הייתה מתאם חזק עם אמון, דבר המצביע על כך שלגישות מנהיגותיות כלפי מדע עשויה להיות השפעה גדולה יותר מאמונות פוליטיות אינדיבידואליות.
ציפיות הציבור וסדרי עדיפויות מחקריים
המחקר חשף פער משמעותי בין נושאי המחקר שהציבור מעריך לבין אלו שהם תופסים שהמדענים נותנים עדיפות. בריאות הציבור, הפקת אנרגיה והפחתת העוני היו בראש סדר העדיפויות של משיבים רבים.
לעומת זאת, טכנולוגיה צבאית והגנה היו בין הנושאים הפחות מועדפים במדינות אירופה ואמריקה הלטינית, אם כי הם קיבלו עדיפות על ידי המשיבים במספר מדינות אפריקה ואסיה.
מסקנה והשלכות
המחקר מאשר שוב כי אמון הציבור במדענים נותר גבוה במידה בינונית, ומאתגר את הנרטיב של חוסר אמון נרחב. עם זאת, הממצאים מדגישים גם תחומים לשיפור, במיוחד בהתייחסות לחוסר הפתיחות הנתפס בקרב מדענים ותיאום סדרי עדיפויות מחקריים עם ציפיות הציבור.
המחברים מדגישים את החשיבות של תקשורת מדעית ברורה ויעילה כדי לטפל ב"גירעון הפתיחות" ולבנות קשרים ציבוריים חזקים יותר. אפילו כיסים קטנים של חוסר אמון, במיוחד כשהם מועצמים על ידי אישי ציבור או תקשורת משפיעים, יכולים לשבש את אימוץ המדיניות המבוססת על ראיות. טיפול בנושאים כמו אוריינטציה של דומיננטיות חברתית ושיפור השקיפות לגבי סדרי עדיפויות מחקריים יכולים לחזק עוד יותר את האמון במדע.
יש צורך במחקר נוסף כדי להעמיק את הבנתנו את הדינמיקה הזו. בינתיים, על מדענים וקובעי מדיניות לעסוק באופן משמעותי עם הציבור כדי לטפח הבנה ואמון הדדיים.