הירשם ל-Antisemitism Decoded, the קָדִימָההמדריך של החדשות והרעש על בטיחות היהודים, מובא אליכם מדי שבוע על ידי העיתונאי החוקר ארנו רוזנפלד.
רבים מתושבי ניו יורק יהודים מקווים שמועמדותו של זוהראן ממדאני היא סטייה ושהדמוקרטים יחזרו בקרוב למועמדים המאמצים ברית הדוקה עם ישראל ומביעים הבנה מכל הלב לגבי היחסים מיהודי אמריקה רבים חשים כלפי המדינה.
השאיפה הזו מתארת רבים מהפקידים הדמוקרטיים הבולטים בעיר, ממנהיג המיעוט בסנאט צ'אק שומר ומנהיג המיעוט בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, ועד לנציגים ריצ'י טורס ודן גולדמן. גם אריק אדמס, ראש העיר היוצא, מתאים להצעה.
עבור יהודים אלה, ניצחון על ממדאני דחוף במיוחד מכיוון שהפסד עלול לזרז את החזרה לנורמה זו, בעוד שניצחון יכול לאותת על שינוי קבוע יותר.
"ממדאני מהווה סכנה לביטחון הקהילה היהודית בניו יורק", אמר הרב אליוט קוסגרוב לבאי בית הכנסת בפארק אווניו בדרשת השבת שלו בשבת. "ואם תשחקו את משחק השחמט של הפוליטיקה הדמוקרטית, סכנה שעלולה להיות בעלת השלכות רחבות בהרבה."
עבור יהודים כמו קוסגרוב, עמדותיו הפוליטיות של ממדאני הן הבעיה – הם רואים בהתנגדותו לציונות אנטישמית, ובמאמציו להרגיע את הקהילה היהודית כהודאה מרומזת שליהודים יהיה ממה לדאוג אם הוא היה אחראי.
מנהיגים אחרים, כמו הרב רחל טימונר בקהילת בית אלוהים בברוקלין, עושים חישוב אחר. בית הכנסת שלה אירח את ממדאני לשיחה פרטית עם חברים, חלק מההסברה היהודית שלו שכללה ביקורים בבתי כנסת ובסוכה וכן פגישות פרטיות עם אנשי דת.
***
הגישות השונות – גיוס מתכנסים נגד ממדאני מול עיסוק במועמד – מציגות שני מודלים שונים לטיפול במועמדים פוליטיים העוינים לישראל.
טימונר אמרה שהיא חייבת לבני עדתה להביא את ממדאני לבית הכנסת לשיחה. "אני מקווה שהוא הולך להקשיב בראש פתוח ולב פתוח לכאב האמיתי ולפחד ולחוויה של הקהילה היהודית", אמרה ל-JTA.
קוסגרוב הודה שממדאני עשוי לנצח, אבל אמר שזו לא סיבה לנסות ולהאריך ענף זית. "אני מבין את האינסטינקט הפרגמטי", אמר. "אני בוחר בעיקרון במקום."
אני מצפה שהרבה יותר מנהיגים יהודים יתמודדו עם ההחלטה הקשה הזו בשנים הבאות, כי הסקרים מראים שדעותיו של ממדאני כלפי ישראל מתחילות להתיישר עם רוב המצביעים הדמוקרטיים.
פי שלושה יותר דמוקרטים בעיר ניו יורק מזדהים עם הפלסטינים על פני ישראל (57% עד 18%), בעוד שבאופן לאומי ל-69% מהדמוקרטים יש דעה לא חיובית על ישראל.
הזדהות עם פלסטינים היא לא אותו דבר כמו התנגדות לקיומה של ישראל, אבל 67% מהדמוקרטים גם חושבים שיש להגדיר את הפעולות הצבאיות של ישראל בעזה כרצח עם או פשעי מלחמה גדולים הדומים לרצח עם, בעוד שרק 7% ראו בהם הגנה עצמית לגיטימית, עמדה שמעמידה בספק את הלגיטימיות של ישראל.
ולמרות שמנהיגי מפלגות רבים נותרו תומכים איתנים של ישראל, יש עדויות שחלקם מתחילים להרגיש את החום. הסנאטור קורי בוקר התפתל במהלך ראיון עם הפודקאסט הליברלי ג'ניפר וולץ' בשבוע שעבר כשהיא גרלה אותו על קבלת תרומות מ-AIPAC וצילום ידידותי עם בנימין נתניהו במהלך הקיץ. "'מה בעצם f—-?" שאל וולש.
האקים ג'פריס, מנהיג המיעוט בבית הנבחרים, תויג "AIPAC Shakur" על ידי מנחה הרדיו הפופולרי Charlamagne Tha God, ולאחרונה קיבל אישור מ-J Street, אלטרנטיבה ליברלית של אייפא"ק, בעוד שדמוקרטים בולטים אחרים דוחים את המימון של אייפא"ק.
***
הלחץ עשוי להירגע אם הפסקת האש תימשך בעזה, אבל קשה לראות את המגמות הכוללות מתהפכות ללא פריצת דרך בלתי סבירה בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני.
זה מרמז על סוג הקווים האדומים שמנהיגים יהודים ביקשו לשמור על ישראל זה זמן רב והאנטישמיות – התנגדות לזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית, למשל – תתחיל לאבד את כוחם.
אם עוד ממדינים יתחילו להתמודד לתפקיד, האם מנהיגים יהודים מודאגים יעבירו את המיקוד מהשקפות של מועמדים אלה על ישראל לאופן שבו הם מתייחסים לבוחריהם היהודים?
אחד הנושאים שמצאתי בדיווחים על אנטישמיות בקמפוס הוא שלעיתים קרובות סטודנטים מוטרדים יותר מהאופן שבו חלק מעמיתיהם מפעילים את הכעס שלהם כלפי ישראל – לעתים קרובות על ידי התנערות מיהודים שלא קונים לחלוטין לאנטי-ציונות – מאשר מהכעס עצמו.
האם יש משהו שמועמדים המתנגדים לישראל יכולים להציע למנהיגים ולבוחרים יהודים שתומכים בישראל, מלבד לשנות את עמדותיהם במדיניות החוץ?
ממדני ניסה. בנוסף למתקפה הקסם שלו, הוא ביקש להרגיע את היהודים בניו יורק שהוא לא יעשה דמוניזציה ליהודים שהוא לא מסכים איתם, ואמר לחברי בית אלוהים שהוא לא יטיל מבחן לקמוס ברחבי ישראל בעירייה וצפה להעסיק ציונים מכל השכנועים הפוליטיים השונים אם ייבחר.
הערה זו רק שימשה לעורר את קוסגרוב, שאמר כי ממדאני חשף "הנחה שהגדרה עצמית יהודית היא אידיאולוגיה שיש לסבול, ולא זכות מלידה שיש לכבד אותה".
אבל אולי זה ניחם כמה מהקהל בבית אלוהים.
כמובן, ממדאני עדיין במצב קמפיין. המבחן הגדול יותר יגיע אם ינצח. איך ראש עיר ממדאני בסופו של דבר יתייחס ליהודי העיר – והאם תקריות אנטישמיות מתגברות, נופלות או נשארות שטוחות – יודיע כמעט בוודאות כיצד רבנים ומנהיגים יהודים אחרים מגיבים למועמדים עתידיים השותפים לדעותיו.
