לכל איש יש שם. רק לא לגיבורי העלילה של פילגש בגבעה. לכל איש יש שם, כתבה זלדה, שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו. אך לאנשי פילגש בגבעה אפילו חטאיהם לא נתנו להם את שמם.

פרק יט הוא סיפור של דמויות ללא פרצוף, ללא זהות. מפסוקו הראשון ועד האחרון הוא אולי הפרק הקשה ביותר לעיכול בתנך. מתחילת העלילה, המתכתבת באופן אירוני כל כך עם לידת משה, וילך איש מבית לוי וגו’, וממשיכה להתכתב עם סיפור סדום, ועד סופה המר והמדמם של מלחמה, שתחילתה באברי גופה מבותרים הנשלחים בדואר ישראל לכל עבר, וסופה בעשרות אלפי הרוגים במלחמה שתחתום את תקופת השופטים, היא עלילה הנפרשת במלוא כיעורה ושחיתותה.

מי את האישה הפילגש, פילגש נוספת לאדם בעל אישה חוקית, או “נערה” צעירה שנפלה קרבן למניפולציה אכזרית? מי את שאחרי מספר חודשים עזבת אותו, ואפילו חכמים דנו אותך לכף זכות ואת המילה “זנתה” פירשו שחזרת לבית אביך? האם גם הם הצליחו להבין כי לא זנית, אלא ברחת חזרה אל הבית, מקווה למצוא הגנה מהאיש שלקח אותך ככה סתם, כפילגש, ללא התחייבות, ללא חופה, ללא טבעת? ומי הוא אביך שלא מצליח לראות את סבלך ומחזיר אותך כחפץ, אפילו בלי לשאול את פיך, אל הגבר ממנו ברחת כבר פעם אחת?

מי אתה “בעל הבית הזקן”, מין אליהו הזקן שכזה, אחד מכניס אורחים בסדום, המוכן להציע לחבורת בליעל את בתך הקטנה הבתולה, כדי להציל את האורח שזה עתה הכנסת אל ביתך ב”מעשה נאצל” שכזה? מה פשר המזימה הנפשעת הזו שרקחת עם אותו איש לוי בה גררתם בכוח נערות בוכות, נאבקות, והשלכתם אותן אל המון אלים צמא דם ומין, בעוד אתם מתחבאים מאחורי דלת ובריח? מי אתם גברים מושחתים, לרגע אחד מכניסי אורחים, לרגע שני פחדנים, אכזריים, מקריבי בנות, מבתרי גופות? מי אתה איש לוי שאחרי אותו לילה איום “קם בבוקר”? קם בבוקר?! באמת הלכת לישון?

עוולות ופשעים נעשו בכל התרבויות מאז ומעולם, אך מסופקת אני אם מישהו מעלה אותם על כתביהם הקדושים ביותר, כך ללא בושה, כדי ללמוד וללמד בהם מוסר. קשה שלא להתפעם מהתנך הנפלא שלנו, ספר הספרים הזה, שלא מתבייש לספר לנו בפרטי פרטים גם את הקשה שבסיפורים, גם את השפל שבגברים, גם את המושחת שבבני אדם. התנך שלא נרתע, אף לא פעם אחת, להישיר אלינו מבט מעבר לשנים ולזמן, להלקות אותנו בתוכחה, להצליף בנו מוסר, ולזעזע אותנו כשצריך. אך בתבונה וברגישות גדולה כל כך חוסך מאיתנו את השמות.

לא לכל איש יש שם. יש כאלו שגם שם אין להם ולא ראוי שיהיה להם.

חנה וולף – תושבת רעננה, היא מורה, מנחה וכותבת בנושאי יהדות ומגדר.

פורסם ב- 929. ב- 5/11.