אלכוהול והיפוקסיה בתא משבשים את איכות השינה ומשפיעים על בריאות הלב

במחקר שפורסם לאחרונה ב בֵּית הַחָזֶהחוקרים חקרו כיצד צריכת אלכוהול וחשיפה להיפוקסיה היפוברית משפיעות על קצב הלב, ריווי החמצן בדם (SpO₂), ולישון.

התוצאות שלהם מצביעות על כך שהשילוב של היפוקסיה היפוברית ואלכוהול יכול להפחית את איכות השינה, להוביל לתקופות ממושכות של היפוקסמיה כאשר SpO₂ נמוך מ-90%, ומדגישים את מערכת הלב וכלי הדם, עם השלכות על נוסעי הטיסה ששותים אלכוהול במהלך טיסות ארוכות.

לימוד: השפעות של צריכת אלכוהול מתונה והיפוקסיה היפוברית: השלכות על שנת הנוסעים, ריווי החמצן וקצב הלב בטיסות ארוכות טווח. קרדיט תמונה: PONG HANDSOME/Shutterstock.com

רקע כללי

מחקרים קודמים הדגישו כי טיסות ארוכות טווח הופכות נפוצות יותר, ועולות מכמיליארד נוסעים באוויר ב-2002 לארבעה מיליארד 16 שנים מאוחר יותר.

הלחץ הנמוך בתא הנוסעים בטיסות אלו, שווה ערך לגובה של 2,438 מטר, מהווה סיכונים בריאותיים, במיוחד לנוסעים עם מחלות בדרכי הנשימה עקב מופחת לחץ חלקי חמצן עורקי (PaO₂). זה יכול להוביל להיפוקסיה היפוברית, המאופיינת ב-SpO נמוך משמעותית₂.

התאקלמות לתנאים כאלה אינה אפשרית במהלך טיסה. בנוסף, צריכת אלכוהול, הנפוצה בטיסות ארוכות טווח, משפיעה על דפוסי השינה על ידי הפחתת זמן השינה של תחילת השינה (SOL) ומשך השינה של תנועת עיניים מהירה (REM) ועלולה לגרום לבעיות קוגניטיביות וקרדיווסקולריות.

ההשפעות המשולבות של מצבים היפובריים וצריכת אלכוהול על השינה לא נחקרו במלואן.

לגבי המחקר

במחקר השתתפו 48 משתתפים בגילאי 18 עד 40, שהוקצו אקראית לשתי קבוצות על סמך מגדר, אינדקס מסת גוף וגיל. נעשו אי הכללות עבור אלה עם הפרעות יממה, שינה, פיזיות או פסיכולוגיות.

המחקר, שנערך במכון לרפואה אווירית וחלל, השווה בין שתי קבוצות, Control (נורמוברית) ו-InFlight (היפוקסיה היפוברית), בשני תנאים כל אחת – ללא אלכוהול ועם אלכוהול (ריכוז אלכוהול בדם של 0.06%).

המשתתפים ישנו במשך ארבע שעות (00:00-04:00) בסביבות מבוקרות, וקצב לב, פוליסומנוגרפיה ו-SpO₂ היו במעקב.

פוליסומנוגרפיה, שבדק טכנאי, כללה אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG), אלקטרו-אוקולוגרפיה ואלקטרומיוגרפיה תת-מנטלית.

זמן השינה הכולל (TST), יעילות השינה, SOL, משכי שלב השינה, התעוררות לאחר תחילת השינה (WASO), שינויים בשלבי השינה, עוררות וקצב לב נותחו.

SpO₂ נמדד עם חיישן קצות האצבע, מה שמבטיח את בטיחות המשתתף. ניתוח הנתונים כלל ניתוח מעורב של שונות (ANOVA), התאמות Tukey-Kramer ובדיקות Wilcoxon עבור SpO₂ השוואות, עם מובהקות שנקבעה ל-α<0.05 והתאמות Bonferroni מיושמות. כמה פרמטרים שונו להתפלגות נורמלית והוערכו באמצעות מבחני Kolmogorov-Smirnov וחלקות Q-Q.

ממצאים

המחקר מצא השפעות משמעותיות של מצבים היפובריים וצריכת אלכוהול מתונה על השינה והפרמטרים הפיזיולוגיים.

בקבוצת הביקורת, צריכת אלכוהול קיצרה שינה קלה ומשכי שנת REM הפחיתו את SpO₂ במהלך השינה, וקצב לב מוגבר. חציון SpO₂ נשאר מעל 90%.

בקבוצת InFlight ללא אלכוהול, שנת REM הייתה קצרה יותר, משך השינה בשלב השני היה ארוך יותר והסבירות ל-WASO עלתה. SpO₂ הופחת משמעותית וירדה מתחת ל-90% ב-81% מה-TST. גם קצב הלב עלה.

בקבוצת InFlight, אלכוהול הפחית עוד יותר את שנת ה-REM והראה מגמות להגדלת משך השלב השני וירידה ב-SOL.

SpO₂ הצטמצם עוד יותר עם הזמן שהושקע מתחת ל-90% SpO₂ גדל באופן משמעותי. SpO₂ במהלך TST ירד ל-85.32% מ-88.07% ללא אלכוהול. קצב הלב עלה בתנאים משולבים.

לאלכוהול בשילוב עם מצבים היפובריים הייתה השפעה על-מוספית, והפחיתה משמעותית את SpO₂ והעלאת דופק יותר בקבוצת InFlight מאשר בקבוצת הבקרה.

היפוקסיה היפוברית החמירה עוד יותר את השפעות האלכוהול, והובילה לירידה בולטת יותר של SpO₂ וקצב לב מוגבר בהשוואה למצבים נורמובריים.

תוצאות אלו מדגישות את ההשפעות השליליות המורכבות של אלכוהול ומצבים היפובריים על איכות השינה והבריאות הפיזיולוגית במהלך טיסות ארוכות טווח.

מסקנות

המחקר הדגיש את ההשפעות המורכבות של צריכת אלכוהול מתונה ומצבים היפובריים על איכות השינה, קצב הלב וה-SpO₂שרלוונטיים במיוחד עבור נוסעי חברת התעופה.

החשיפה המשולבת הובילה להפחתה משמעותית ב-REM ובמשכי השינה בשלב השלישי, הפחתת SpO₂ לחציון של 85%, ועלייה בקצב הלב ל-88 פעימות לדקה (חציון), מה שמצביע על עומס לב משמעותי גם אצל אנשים בריאים.

נקודות החוזק של המחקר כוללות הדמיה מציאותית של תנאי הטיסה והתמקדות במצבים מפוכחים והן במצבים המושפעים מאלכוהול. עם זאת, גודל המדגם המוגבל, משך השינה הקצר והתנאים הספציפיים (למשל, תנוחות שינה) מגבילים את יכולת ההכללה.

מחקר עתידי צריך לחקור משכי שינה ארוכים יותר, כולל מאגר משתתפים מגוון יותר, ולשקול תנוחות ישיבה שונות כדי לשקף טוב יותר חוויות טיפוסיות בטיסה.

בנוסף, חקירת ההשפעות על מבוגרים ואנשים עם מצבים בריאותיים קיימים יספקו תובנות מקיפות יותר לגבי סיכונים פוטנציאליים במהלך טיסות.