במהלך 40 השנים האחרונות, הפער בין אמריקאים עשירים לעניים המשיך להתרחב במונחים של בריאות ותמותה, כמו גם בהכנסה.
כעת, במחקר ראשון מסוגו על אוכלוסיה בעלת הכנסה נמוכה ביותר ובעיקר שחורה, חוקרים מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת ונדרבילט גילו שאנשים שהרוויחו פחות מ-15,000 דולר בשנה מתו, בממוצע, יותר מ-10 שנים לפני אלה שהכנסתם השנתית עלתה על 50,000$.
התמודדות עם פערי גזע והכנסות בתמותה דורשת גישה מקיפה. בסופו של דבר, "המאמצים לשיפור השוויון בהכנסה הם חיוניים בהפחתת פערי התמותה והבריאות בקרב אמריקאים בעלי הכנסה נמוכה", החוקרים דיווחו לאחרונה ב- כתב העת האמריקאי לרפואה מונעתבהוצאת Elsevier.
המחבר המקביל של המאמר, Wei Zheng, MD, PhD, MPH, מנהל המרכז לאפידמיולוגיה של ונדרבילט, ציין, "עישון טבק הוא הגורם המוביל למוות בארה"ב. עם זאת, מצאנו שבאוכלוסיה בעלת הכנסה נמוכה זו הסיכון העודף למוות עקב עוני גדול יותר מאשר עישון טבק".
המחקר כלל 79,385 משתתפים בגילאי 40 עד 79 במחקר הקוהורט המתמשך של הקהילה הדרומית, שרובם גויסו במרכזי בריאות קהילתיים ב-12 מדינות דרום מזרחיות בין השנים 2002 ו-2009. כשני שלישים מחברי העוקבה הם שחורים.
יותר ממחצית ממשתתפי המחקר דיווחו על הכנסה שנתית של משק בית של פחות מ-15,000 דולר, מה שמספק הזדמנות ייחודית להעריך את ההשפעה של עוני קיצוני על תמותה באוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה מגוונת.
המשתתפים מילאו שאלונים שאספו נתונים לגבי בריאותם ואורח חייהם/גורמים התנהגותיים הקשורים לסיכון למחלה ולמוות, לרבות עישון סיגריות, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית ואיכות המזון שאכלו.
המחקר ניתח 19,749 מקרי מוות בקבוצה זו שהתרחשו במהלך תקופה של כ-18 שנים מרגע הצטרפותם של המשתתפים לקבוצה.
אנשים בקבוצת ההכנסה הנמוכה (פחות מ-15,000$ בהכנסה שנתית) שזכו לציון אורח החיים הגרוע ביותר בהתבסס על גורמי סיכון שזוהו בשאלון, היו בעלי עלייה של פי 6.1 בתמותה, בהשוואה לאלו בקבוצת ההכנסה הגבוהה ביותר (יותר). יותר מ-$50,000) שזכו לציון אורח החיים הטוב ביותר.
למשתתפים בעלי הכנסה נמוכה עם ציוני אורח החיים הטובים ביותר הייתה תמותה מצטברת נמוכה יותר מאלו בקבוצת ההכנסה הגבוהה עם ציוני אורח החיים הגרועים ביותר, מה שתומך בהשפעה שיש לגורמי התנהגות ואורח חיים על הבריאות ותוחלת החיים.
מכיוון שלקהילות בעלות הכנסה נמוכה יש נטייה לזמינות מוגבלת של אפשרויות מזון בריא ופחות גישה לשירותי בריאות או לסביבות בטוחות וניתנות להליכה שתורמות לפעילות גופנית סדירה, עידוד התנהגויות ואורחות חיים בריאים אינם יכולים להפחית באופן מלא את ההשפעות השליליות של העוני על התמותה, הזהירו החוקרים.
בקרב אלו בקבוצת ההכנסה הגבוהה, למשתתפים לבנים היה סיכון תמותה מצטבר נמוך יותר מאשר למשתתפים שחורים. אבל המצב היה הפוך בקבוצת ההכנסה הנמוכה – ללבנים הייתה תמותה מצטברת גבוהה יותר מאשר לשחורים.
בקבוצת ההכנסה הגבוהה, הגיל הממוצע במוות היה 82.7 שנים עבור לבנים ו-81.2 שנים עבור שחורים. בקבוצת ההכנסה הנמוכה, הגיל הממוצע במוות היה 67.8 שנים עבור לבנים ו-70.9 שנים עבור שחורים.
למרות אורח החיים הבריא יותר הנהוג על ידי חלק מהמשתתפים, הפער בתוחלת החיים בין שתי קבוצות ההכנסה נע בין כ-10 שנים עבור שחורים לכמעט 15 שנים עבור לבנים.
החוקרים הסיקו, "הערכה זו מדאיגה וקוראת להערכת מדיניות ואסטרטגיות בריאות הציבור לצמצום התמותה והפערים בבריאות בקרב אמריקאים בעלי הכנסה נמוכה. ללא התערבות באוכלוסייה הספציפית הזו כדי לנתק הכנסה נמוכה ובריאות, ניתן לראות פערי SES (מצב סוציו-אקונומי) מתרחבים והקשחים נוספים בבריאות."
