בשנת 2019, איסלנד הפכה לאחת המדינות הראשונות שהן אימצו באופן רשמי שבוע עבודה של 4 ימים. אך במקום לחוקק חוק גורף, המדינה אפשרה לעסקים ולעובדים לנהל משא ומתן על שבוע עבודה מקוצר או שעות עבודה מצומצמות. כמעט שש שנים לאחר מכן, ברור כי התחזיות של דור ה-Z לגבי יתרונות מודל זה לא היו רק מדויקות, אלא גם הדגישו את השפעתו העמוקה על העבודה והחיים האישיים.
חששות ראשוניים שהוסרו במהרה
כשהתחילה איסלנד את הניסוי הזה, היו הרבה ספקות. אנשים תהו אם הפרודוקטיביות תיפגע, אם העסקים יעמדו בעלויות גבוהות יותר, או אם יהיה קשה לשמור על סטנדרטים של שירות עם פחות שעות עבודה. למעשה, חששות אלו עלו לא רק באיסלנד, אלא גם ברחבי העולם. אך התוצאות של תכנית הניסוי, שהחלה ב-2015 עם 2,500 עובדים (כ-1% מכוח העבודה), הרגיעו את כל הדאגות. עד 2019, התכנית הורחבה ויותר מ-90% מהעובדים באיסלנד עבדו פחות שעות – 36 שעות בשבוע במקום 40, בלי ירידה בשכר.
למרבה הפתעה, לא רק שהפרודוקטיביות לא פחתה, אלא שבמגוון תחומים היא דווקא עלתה. העובדים דיווחו על ירידה במתח ועל שיפור האיזון בין העבודה לחיים האישיים, מה שהיה גורם חשוב שמתחבר בדיוק למטרות דור ה-Z. שינוי זה השפיע באופן חיובי על הבריאות הנפשית והרווחה הכללית. מסתבר שהפחתת שעות העבודה עשויה להיות המפתח לעובדים בריאים ומאושרים יותר.
הטכנולוגיה כמנוף להצלחה
אחד מהמרכיבים המרכזיים בניסוי של איסלנד היה כיצד הוא גם קידם שוויון מגדרי. שבוע העבודה המקוצר עזר לגברים להיפתח יותר לחיים המשפחתיים. עם פחות שעות עבודה במשרד, הרבה גברים מצאו את עצמם מבלים יותר זמן עם ילדיהם ומחלקים את המשימות הביתיות בצורה שוויונית יותר. זה הוביל לחלוקה מאוזנת יותר של העבודה הביתית ושל חובות ההורות בין המגדרים.
בניגוד למדינות אחרות, כמו בלגיה, שם שבוע העבודה הארבעה ימים מתבצע על ידי הארכת הימים שנותרו, איסלנד שמרה על שכר מלא ללא דרישה לעבודה יותר שעות בימים אחרים. איך זה היה אפשרי? בזכות השקעה משמעותית בתשתיות דיגיטליות, איסלנד פיתחה אחת ממערכות האינטרנט הטובות ביותר בעולם, גם באזורים המרוחקים ביותר. תשתית דיגיטלית זו הייתה קריטית לתמיכה בעבודה מרחוק, מה שאפשר לעסקים לשמור על פרודוקטיביות תוך שמירה על שעות עבודה מצומצמות במשרד.
לדור ה-Z, שגדל בתוך טכנולוגיה דיגיטלית, המעבר לשבוע עבודה גמיש היה כמעט חלק לחלוטין. הנוחות שלהם בעבודה מרחוק ותקשורת דיגיטלית עזרה להקל את המעבר לשבוע עבודה של ארבעה ימים מבלי להפריע למהלך התקין.
מודל לעולם כולו
ההשפעות של שבוע העבודה המקוצר באיסלנד חצו את גבולות המשרד. רבים מהתושבים כיום נהנים מאיכות חיים גבוהה יותר, עם יותר זמן לפנאי, למשפחה ולפעילויות חברתיות. הפחתת הלחץ בעקבות לו"זים קפדניים בעבר הובילה לעלייה בשמחה ובסיפוק הן בחיים האישיים והן המקצועיים.
מריה הילמטיודוטיר, פעילה ומורה, שיתפה על ההשפעה ואמרה: "הפחתת שעות העבודה הייתה הצלחה ענקית באיסלנד. עבור 90% מאיתנו, שבוע עבודה של 36 שעות פירושו פחות מתח, יותר שביעות רצון מהעבודה ויותר זמן ליהנות מהחיים."
הניסוי באיסלנד שימש דוגמה מעוררת השראה למדינות אחרות, כאשר תכניות ניסוי נמצאות גם בגרמניה, פורטוגל, ספרד ובריטניה. בעוד שבלגיה העבירה חקיקה התומכת בשבוע עבודה של ארבעה ימים, היא דורשת מהעובדים להשלים את השעות החסרות על ידי הארכת הימים, מה שמגביל את היישום הנרחב של המודל.
השאלות הפוליטיות שמעלה הניסוי
עם זאת, החוויה האיסלנדית העלתה מספר שאלות פוליטיות חשובות. למרות שהצלחה של שבוע העבודה בן ארבעה ימים אינה ניתנת להכחשה, הדיונים סביב האפשרות של איסלנד להצטרף לאיחוד האירופי ממשיכים לחלק את המדינה. ככל שהבחירות הקרובות מתקרבות, לתושבים תהיה הזדמנות להביע את דעתם בנושא זה, כשיש רק כמה מפלגות פוליטיות שתומכות ברעיון של הצטרפות לאיחוד.
למרות הדיונים הפוליטיים הממשיכים, החוויה של איסלנד הראתה כי שבוע עבודה בן ארבעה ימים לא רק שניתן ליישום, אלא מביא תועלת נמדדת הן לעובדים והן לחברה כולה. המדינה יצרה מודל שמעדיף את רווחת האדם, ומראה כי העתיד של העבודה יכול להיות יותר בר קיימא ויותר אנושי.
הדור Z שיחק תפקיד מרכזי בהובלת השינוי הזה, והתחזיות שלהם על עתיד העבודה כבר לא רק מחשבות אוטופיות, אלא הפכו למציאות. כפי שההצלחה של איסלנד מוכיחה, אימוץ שינויים כאלה יכול להוביל לכוח עבודה בריא יותר, פרודוקטיבי יותר ולקהילה שמעריכה את האיזון בין עבודה לחיים פרטיים יותר מאשר את פרודוקטיביות גרידא.
