בשלושת העשורים האחרונים, פריצות הדרך היו נדירות עבור סרקומות של רקמות רכות, שהן סוגי סרטן נדירים המשפיעים על שרירים, שומן ורקמות חיבור אחרות. כיום, צוות חוקרים עולמי במימון Stand Up To Cancer® מענק (SU2C) הכריז על תוצאות ניסויים קליניים המצביעים על אפשרות טיפול אימונותרפיה חדשה עבור שניים מהסוגים הנפוצים ביותר של סרקומה של רקמות רכות במבוגרים, פריצת דרך שמפחיתה את הסיכון להישנות ב-43% לאחר שנתיים וככל הנראה תשפיע על הפרקטיקה הקלינית. עבור סוגי סרטן אלו.
המחקר הוצג היום במפגש השנתי של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית ב-2024.
הניסוי הקליני, אשר נוהל על ידי SU2C Catalyst® צוות המחקר, נתמך על ידי תוכנית לחקר החוקרים של Merck (המכונה MSD מחוץ לארצות הברית וקנדה) ובחסות Sarcoma Alliance for Research through Collaboration (SARC). SU2C Catalyst מעניקה ניסויים קליניים להאצה מהירה של טיפולים חדשים וטיפולים משולבים.
אימונותרפיות שינו את הטיפול בסרטן בסוגי סרטן רבים, אבל ב-25 השנים שבהן אני מטפל בחולי סרקומה, לא ראינו שום התקדמות משמעותית עבור סוגי סרקומה כאלה. המחקר הזה ישנה את זה. מנקודת המבט שלי, זהו המחקר החשוב ביותר עבור חולים עם סרקומות אלו מזה 30 שנה, כי הוא נותן מענה לצורך חשוב שאינו מסופק".
דיוויד קירש, MD, Ph.D., מנהיג צוות המחקר של SU2C Catalyst וראש התוכנית לרפואת קרינה במרכז הנסיכה מרגרט לסרטן ברשת הבריאות של האוניברסיטה בטורונטו, קנדה
הניסוי, שנקרא SU2C-SARC032, העריך את התוצאות של 127 חולים שהשתתפו ב-20 בתי חולים בארבע מדינות – ארצות הברית, קנדה, איטליה ואוסטרליה. מכיוון שסרקומה נדירה – היא מאובחנת בכ-15,000 אנשים בארה"ב מדי שנה – רישום מספר מספיק של חולים כדי לבדוק אם תוצאות אימונותרפיה משופרות היה מאתגר, הסביר קירש.
במהלך שש שנים – החל משנת 2017 – החוקרים התמידו לרשום מספיק חולים, אפילו כשמגיפת ה-COVID-19 האטה את העבודה באופן ניכר במשך חודשים רבים. במהלך תקופה זו, SU2C עבדה בצמוד לצוות כדי להאריך את לוחות הזמנים של המימון ולתמוך בהשלמת הניסוי.
"דרוש רעיונות גדולים, שיתופי פעולה ייחודיים – ובמקרים מסוימים, מאמץ עולמי – כדי לעזור להביא פריצות דרך לחולים שנפגעו מסרטן נדיר", אמר ג'וליאן אדמס, Ph.D., נשיא ומנכ"ל SU2C. "האמנו שזה יכול לעבוד עם גישת ה-SU2C Catalyst, תמיכה מהתורם שלנו מרק, ותשומות ממיטב המוחות במחקר סרקומות ברחבי העולם."
בדרך כלל, הטיפול הסטנדרטי בסרקומה של רקמות רכות שלא התפשט, או גרורות, לחלקים אחרים בגוף הוא הקרנות ואחריו ניתוח. עם זאת, כ-50% מהחולים עם סרקומות בסיכון גבוה חווים לאחר מכן הישנות סרטן או גרורות לאחר הטיפול. ניסוי קליני קודם בחסות SARC, שנערך גם הוא בתמיכת תוכנית המחקרים של Merck (הידועה כ-MSD מחוץ לארצות הברית וקנדה), בחולים עם גרורות מבוססות הראה ששני סוגים נפוצים של סרקומה – סרקומה פלאומורפית לא מובחנת ופלאומורפית /ליפוסרקומה מובדלת – יכולה להגיב לתרופה האימונותרפית פמברוליזומאב.
"סרקומה לא משפיעה בשום מקום על מספר החולים כמו סרטן השד, הריאות, הערמונית או המעי הגס, אבל אנשים שנפגעו מסרקומה זקוקים לניסויים קליניים אפילו יותר", אמר סטיבן יאנג, נשיא ומנכ"ל SARC. "SARC שמחה שהמחקר הזה יתבסס על הניסוי הקודם שלנו כדי לקבוע אם נוכל להשיג התקדמות משמעותית של אסטרטגיות טיפול חדשות שישפיעו עמוקות על קהילת הסרקומה."
המטופלים בניסוי SU2C-SARC032 הופרדו לשתי קבוצות שונות: קבוצה 1 קיבלה את הטיפול הסטנדרטי של טיפול בקרינה וניתוח; קבוצה 2 קיבלה את התרופה האימונותרפית פמברוליזומאב לפני, במהלך ואחרי הקרנות, והם קיבלו פמברוליזומאב שוב לאחר הניתוח. החוקרים עקבו מקרוב אחר כל המטופלים בניסוי והעריכו את התוצאות שנתיים לאחר שכל מטופל השלים את הטיפול. התוצאות הראו שתוספת של פמברוליזומאב הפחיתה את הסיכון להישנות ב-43% לאחר שנתיים.
מענק SU2C Catalyst שתמך בניסוי נוהל על ידי השותף המדעי של SU2C, האגודה האמריקאית לחקר הסרטן.
