Search
מחקר קושר כושר קרדיו-נשימה נמוך בגיל ההתבגרות לסיכון מוגבר למחלות לב בגיל העמידה

איכות שרירים הקשורה לבריאות קוגניטיבית בגיל העמידה

בעשור האחרון, מחקר רב התמקד בקשר בין בריאות שרירי השלד לבין הפרעות קוגניטיביות. מדענים מצאו כי סרקופניה, תסמונת גריאטרית המאופיינת באובדן מתקדם של מסת שריר השלד ותפקודם, קשורה מאוד לסיכון גבוה לדמנציה. הקשר המורכב בין השרירים שלנו לבריאות המוח מייצג גבול מבטיח ברפואה מונעת, במיוחד כאשר אוכלוסיות גלובליות ממשיכות להזדקן.

עם זאת, נכון להיום, מרבית המחקרים על הקשר בין בריאות השרירים לדמנציה מיקדו בעיקר אוכלוסיות קשישות או אנשים שכבר אובחנו עם ליקוי קוגניטיבי. לפיכך, כיצד פרמטרי השרירים קשורים לתפקוד הקוגניטיבי באוכלוסיות רחבות יותר נותר ברובו ללא צמצום. זה נכון במיוחד עבור אנשים בגיל העמידה שעשויים להיות בשלבים המוקדמים ביותר של ירידה קוגניטיבית-ככל הנראה נהנים מהתערבויות מוקדמות.

במאמר שנערך לאחרונה באינטרנט ב- 8 במאי 2025, ופורסם בכרך 16, גיליון 3 של כתב העת לקצ'קסיה, סרקופניה ושרירים ב- 1 ביוני 2025, צוות מחקר בראשות החוקרת הפוסט -דוקטורט קנטארו אייק מבית הספר לתארים מתקדמים לבריאות וספורט, אוניברסיטת דושישה, יפן, התייחס לפער הידע הזה. הם ערכו מחקר חתך בו היו מעורבים 263 משתתפים מהאוכלוסייה היפנית הכללית, המבקשים לענות על שאלה קריטית: אילו מדדים המקיפים את כמות שרירי השלד, האיכות והחוזק משקפים בצורה הטובה ביותר את הירידה הקוגניטיבית אצל אנשים מגיל 40? המחקר נכתב יחד על ידי פרופסור קוג'ירו אישי מאוניברסיטת דושישה ופרופ 'נוריקו סאטו-אסארה מהמרכז הרפואי NHO קיוטו.

המדדים העיקריים הקשורים לסרקופניה שנחקרו כללו מסת שריר שלד תוספתן (ASM) לפי גובה, ASM לפי מסת גוף, חוזק אחיזת יד (HGS), HGS לפי מסת שריר השלד העליונה, וזווית פאזה (PHA). כדי להבהיר, זו האחרונה מתייחסת למדידת עכבה ביו -אלקטרונית המשקפת שלמות סלולרית ואיכות השרירים. החוקרים ניתחו כיצד מדדים אלה מתואמים עם התפקוד הקוגניטיבי, שהוערכו באמצעות הגרסה היפנית של ההערכה הקוגניטיבית של מונטריאול (MOCA-J). כלי מקיף זה מעריך תחומים קוגניטיביים מרובים, כולל זיכרון, תשומת לב, שפה ופונקציה מנהלתית.

מעניין לציין כי PHA התגלה כאמצעי המשמעותי ביותר. "מצאנו כי זווית שלב גבוהה יותר קשורה לסיכון נמוך יותר ללקות קוגניטיבית קלה אצל נשים"הסביר ד"ר איקו,"בנוסף, זווית שלב גבוהה יותר נקשרה לזיכרון טוב יותר אצל גברים ונשים כאחד, אשר ראויים לציון במיוחד מכיוון שירידת הזיכרון היא לרוב הביטוי המוקדם ביותר של ליקוי קוגניטיבי."

החוקרים ציינו הבדלים מעניינים על בסיס מין בממצאים. בעוד ש- PHA נמצא בקורלציה עם תחומים קוגניטיביים מרובים אצל נשים הכוללות זיכרון, שפה, תפקוד מנהלי ותשומת לב-זה נקשר בעיקר לתפקוד הזיכרון אצל גברים. זה מצביע על כך שהקשר בין איכות השרירים לתפקוד הקוגניטיבי עשוי לעקוב אחר דפוסים שונים אצל גברים ונשים, שאולי מושפע מהבדלים הורמונליים או גורמים ספציפיים למין אחרים.

לתוצאות אלה השלכות חשובות על נוהלי בריאות הציבור, מה שמרמז כי הערכות איכות השרירים בבדיקות קליניות או שגרתיות עשויות לסייע בזיהוי אנשים בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית. על פי צוות המחקר, מדידת שלב זווית, שהיא מהירה ונוחה, עשויה להפוך למרכיב סטנדרטי בבדיקות הבריאות השנתיות, ולספק שלטי אזהרה מוקדמים יקרי ערך להפרעות שונות. "הממצאים שלנו מראים כי זווית פאזה אינה מועילה רק להערכת סרקופניה אלא גם משמשת כסמן פוטנציאלי לירידה קוגניטיבית מוקדמת,"ציין ד"ר אייקו.

על ידי סיוע בזיהוי אנשים עם ירידה באיכות השרירים, ספקי שירותי הבריאות עשויים להיות מסוגלים ליזום התערבויות-כתוכניות אימונים ממוקדות או אסטרטגיות תזונתיות לפני תסמינים קוגניטיביים. "אימוץ התנהגויות אישיות שמטרתן לשפר את איכות השרירים עשוי לשמש אמצעי מניעה נגד דמנציה, במיוחד אצל נשים,"הוסיף ד"ר איקו,"לפיכך, המחקר שלנו תורם לפיתוח אסטרטגיות חדשניות למניעת סרקופניה וגם דמנציה בתוך האוכלוסייה הכללית"

בסך הכל, עבודה זו מייצגת צעד חשוב קדימה בהבנת היחסים המורכבים בין בריאות השרירים לתפקוד הקוגניטיבי לאורך כל הבגרות-לא רק בשנים מאוחרות יותר.

דילוג לתוכן